Page 172 - RTZ

‫הפרשה‬ ‫בין אדם לחבירו‬ ‫קעב עיון‬

‫תירוץ כג‪ .‬זהו שבח רק באומות*‬

‫הראשונים והאחרונים [המובאים להלן] עמדו על הקושיה השניה‪ ,‬כיצד איוב היה‬
‫גוזל שדה מיתומים ומשביחה‪ ,‬הרי אסור לגנוב אפילו על מנת לשלם תשלומי‬

‫כפל (ב"מ שם)‪[ .‬וכן הקשה תורת חיים (ב"ב טז‪ ,‬א ד"ה מלמד)‪ ,‬ונשאר בקושיה]‪.‬‬

‫וביד רמ"ה (ב"ב שם אות קצט) כתב‪ ,‬שבאמת שבח זה הוא דווקא באומות‬
‫העולם‪ ,‬אבל אצל ישראל אינו שבח‪.‬‬

‫תירוץ כד‪ .‬רבא לשיטתו שאיוב לא היה מישראל‬

‫פני שלמה (שם ד"ה דרש) הוסיף‪ ,‬שרבא [שדרש דרשה זו לענין איוב] אמר כן לפי‬
‫שיטתו (שם טו‪ ,‬א)‪ ,‬שאיוב היה בימי המרגלים‪ ,‬ובהכרח שלא היה מישראל‬
‫[כמבואר בתוספות (שם טו‪ ,‬ב ד"ה בפירוש)]‪ ,‬ואם כן לא נצטוה על איסור זה‪ ,‬ומכח‬
‫סברא חיצונה לא היה נראה לו ענין זה לעוולה‪ ,‬כיון שמחשבתו היתה לטובה‪.‬‬

‫תירוץ כה‪ .‬איוב לא למד תורה‬

‫בהגהות בן אריה (ב"ב טז‪ ,‬א ד"ה שהיה) תירץ כעין זה‪ ,‬שרבא לשיטתו שאיוב היה‬
‫בימי המרגלים‪ ,‬והיה בארץ ישראל ולא למד תורה [ולכן לא ידע דין זה]‪.‬‬

‫תירוץ כו‪ .‬ידעו את מעלתו של איוב‬

‫המאירי (ב"ב שם ד"ה יש עבירות) תירץ לפי שיטתו שהובאה לעיל‪ :‬יש עבירות‬
‫שהם נעשות לכוונת מצוה‪ ,‬ואף על פי כן לא הותרו‪ .‬ומה הוא שנאמר דרך שבח‬
‫על איוב‪ ,‬שהיה גוזל קרקע של עניים ויתומים ומשביחה‪ ,‬ואחר כך מחזירה‬
‫להם‪ .‬יראה שלרוב התפרסם מעלתו‪ ,‬אף על פי שלא היה אומר כן‪ ,‬הכל היו‬
‫יודעין ממדתו שלא לכונת גזלה היה‪ .‬ולא נאמר כאן מלת 'גוזל'‪ ,‬אלא על צד‬

‫ההרחבה‪ ,‬לפי דעתי‪.‬‬

‫תירוץ כז‪ .‬יתומים קטנים שאני‬

‫יד דוד (ב"ב שם ד"ה שהיה) הביא ליישב‪ ,‬שכיון שמדובר היה בקרקע של יתומים‬

‫* התירוצים הבאים (כג‪-‬מ) מיישבים בעיקר הקושיה השניה‪ ,‬כיצד איוב היה גוזל שדה‬
‫מיתומים ומשביחה‪.‬‬