Page 169 - RTZ
P. 169
הפרשה ק בין אדם לחבירו עיון
תירוץ י .ניתן למחילה בתשלומין
מהר"י בירב (קידושין שם ד"ה דמינסיב) תירץ :דבשלמא אם אסור לישא שפחה
ונשאה הוא איסור עומד ,אבל 'זיל גנוב' הוא איסור עומד הניתן למחילה
בתשלומים ,וקיל הוא [ומשמע שלא מדובר על מחילה מראש ,אלא שמכל מקום
איסור קל הוא].
תירוץ יא .האיסור רק מדרבנן
בתוספות רי"ד (קידושין שם ד"ה דמנסיב) [הובא בשאלתנו] כתב :זיל גנוב כו'.
פירוש ,דאלו במוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית ,כדאמרן בפירקא
קמא (שם יד ,ב) ,ורבי אליעזר בלחוד הוא דאמר זה וזה רבו מוסר לו שפחה
כנענית .והאי דמשיאו עצה לגנוב אין איסור בדבר ,כיון שבדעתו לשלם,
ומתכוין להכשיר זרעו.
ובברכת חתנים (לגר"נ קפלן ,סי' נג אות ג) הקשה כקושייתנו ,שהרי אסור לגנוב
על מנת לשלם (ב"מ שם) .ותירץ ,שהתוספות רי"ד סבר ,שלגנוב על מנת לשלם
אינו אסור מן התורה ,והפסוק שהובא בגמרא (ב"מ שם) אינו אלא אסמכתא,
ובמקום תקנת זרעו לא גזרו [וצ"ל כמבואר לעיל (תירוץ ח) ,שדין המכירה אינו תלוי
באיסור ,שאם לא כן כיצד ימכר].
ב א לחבירו תירוץ יב .שלא ירגיל עצמו לכך
נופת צופים (ב"מ סי' כה) הוסיף ,שכן מדויק מלשון הרמב"ם (פ"א מהל' גניבה
ה"ב) ,שכתב :אסור לגנוב כל שהוא דין תורה ,ואסור לגנוב דרך שחוק ,או לגנוב
על מנת להחזיר ,או לגנוב על מנת לשלם ,הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך
[וכעין זה כתב השולחן ערוך (חו"מ סי' שמח ס"א)] .ואם כן כאן שאני ,שכיון שמטהר
ממזרים מישראל לדורות עולם ,שעל ידי זה גורם שכל בניו ובני בניו למשך
כל הדורות לא יהיו ממזרים ,על כן לגודל חשיבות ונחיצות הענין ,התירו חז"ל
ענין זה [ולכן הדגיש התוספות רי"ד (שם) ,שכל ההיתר הוא משום שדעתו לשלם ,וגם
משום שמכשיר זרעו].
תירוץ יג .אין חשש שירגיל עצמו
עוד כתב נופת צופים (שם) ,שאפשר שהתוספות רי"ד (שם) סבר כדעת הרמב"ם
(שם) ,שהטעם הוא כדי שלא ירגיל עצמו לעשות כן שוב ,אמנם כאן לא שייך
