Page 168 - RTZ

‫הפרשה‬ ‫בין אדם לחבירו‬ ‫ק ח עיון‬

‫תירוץ ו‪ .‬היו מוחלים לו העוון‬

‫תוספות הרא"ש (קידושין שם ד"ה זיל גנוב) תירץ‪ :‬ואיפשר שימצא אדם שימחול‬
‫לו העוון‪ ,‬ובלבד שיהא עליו דין חיוב מכירה כדי לטהר בניו [וכן כתב בתוספות‬
‫רבינו שמואל (שם)‪ :‬אף על גב דאמרינן לעיל אין אומרין לאדם חטא בשביל שתזכה‬
‫חבירך (ראה לעיל)‪ ,‬וגם אסור לגנוב ע"מ לשלם תשלומי כפל (ב"מ שם)‪ ,‬שמא היה מוצא‬

‫שהיו מוחלין לו העון‪ ,‬רק שיהא עליו דין חיוב מכירה כדי לטהר בניו]‪.‬‬

‫ויש שהוסיפו‪ ,‬שאפשר שהכוונה שיגנוב מרבי שמלאי עצמו‪ ,‬שהוא מוחל לו‪,‬‬
‫ומרשה לגנוב ממנו‪.‬‬

‫תירוץ ז‪ .‬היו מוחלים מראש‬

‫אילת השחר (קידושין שם ד"ה זיל) ביאר‪ ,‬שבהכרח כוונת תוספות הרא"ש (שם)‬
‫היא‪ ,‬שאותו ממזר ימצא מי שיסכים שיגנוב ממנו ‪ -‬לפני שיגנוב‪ ,‬שאם לא כן‬
‫הרי הוא שוב עובר בשעת הגניבה‪ .‬אך הקשה‪ ,‬שאם הנגנב מסכים שיגנוב ממנו‪,‬‬
‫אם כן אין עליו שם 'גנב'‪ ,‬ואין בו דין מכירה‪ ,‬שהרי הוא כמלוה לו ממון על מנת‬

‫למכרו [וראה בתירוצים הבאים]‪.‬‬

‫תירוץ ח‪ .‬המכירה אינה תלויה באיסור‬

‫חבצלת השרון (ויקרא ב עמ' תקכט) ביאר דברי תוספות הרא"ש (שם)‪ ,‬שהמחילה‬
‫היא על האיסור גניבה‪ ,‬אך חובת התשלום אינה נובעת מהאיסור‪ ,‬אלא מהלכות‬
‫תשלומי גניבה‪ ,‬וכאן גם לאחר המחילה יש 'חפצא של גניבה'‪ ,‬ולכן נמכר‬

‫בגניבתו‪.‬‬

‫תירוץ ט‪ .‬היו מוחלים על מנת שישלם‬

‫בדף על הדף (קידושין סט‪ ,‬א ד"ה דאושפזיכניה) הובא ליישב דברי תוספות‬
‫הרא"ש (שם)‪ ,‬שמדובר באומר 'הריני מוחל לך על מנת שתמכר ותשלם' [א"ה‪:‬‬
‫ולכאורה הוא הדין אם אומר לו 'על מנת שתשלם']‪ ,‬ונמצא שאם אינו משלם אינו‬
‫מוחל לו‪ ,‬ועוון גניבה בידו‪ ,‬משום שכל המחילה היתה על תנאי שישלם לבסוף‪,‬‬
‫ועל כן מותר למכרו [והוסיף‪ ,‬שאף שאם נמכור אותו ויפרע נמצא שלא חטא‪ ,‬שהרי‬
‫על הצד שמשלם לו מחל לו על העוון‪ ,‬מכל מקום בשעה שעומד להמכר עדיין עוון בידו‪,‬‬

‫ואם לא נמכרנו ישאר עוונו בידו‪ ,‬ועל כך בהכרח צריך למכרו]‪.‬‬