Page 164 - RTZ
P. 164
הפרשה בין אדם לחבירו ק ד עיון
וכבר הקשו רבותינו הראשונים (שם) ,איך התירו את הגניבה כדי
לטהר ממזרים ,ובמה הותר ממון חבירו [עיי"ש רש"י ,תוס' ותוס' רא"ש] .וביאר
בתוס' רי"ד :והאי דמשיאו עצה לגנוב ,אין איסור בדבר כיון שבדעתו
לשלם ומתכוין להכשיר זרעו.
וצ"ע טובא ,דאי משום שדעתו לשלם איך כתב התורי"ד שמותר לעשות
כן ,הלא אף הגונב ע"מ לשלם עובר בלאו (ב"מ סא ,א) .ואם משום שעשה
כדי לטהר ממזרים ,היכן מצאנו שמותר לגנוב כדי לטהר ממזרים.
ב .בב"ב (טז ,א) איתא ,שאיוב הצדיק גזל שדה מיתומים והשביחה,
כדי להטיב ליתומים קטנים.
וצ"ע טובא כנ"ל ,הרי אסור לגזול ע"מ לשלם ,ואמרו (ב"מ שם) שאסור
לגנוב אפילו ע"מ לשלם כפל ,הרי לך שאף כאשר כוונת האדם להטיב
לזולתו ולהרבות נכסיו ,יש בזה איסור גמור.
ג .בשבת (קמח ,א) איתא ,שרב יהודה צוה לחטוף בגדו של רבה בב"ח
ולהחרימו ,כדי להביאו לבית המדרש ללמוד וללמד תורה.
ושוב צ"ע ,וכי מותר לגנוב ממון חבירו כדי ללמוד תורה.
ד .בתענית (כא ,ב) מסופר ,שאביי רצה לבדוק את צדקותו וישרותו
של אבא אומנא שהרבה במעשה חסד ,ושלח זוגא דרבנן לבדקו.
ואותם חכמים ששלח גנבו מביתו תכשיטים ,ובאו אליו והציגו בפניו מה
שהוציאו מביתו על מנת שישום את שווין .וכאשר אבא אומנא שם אותם
בדמים ,אמרו לו שלך הם ובמה חשדת אותנו ,וא"ל אבא אומנא שמא
פדיון שבויים נזדמנה לכם ונצרכתם למעות ,עי"ש.
וגם בזה יל"ע טובא ,וכי מה היתר היה להם לגנוב כדי לבודקו ,הרי
הגונב ע"מ להחזיר אסור.
ה .בב"ב (ה ,א) איתא :רוניא ,אקפיה רבינא מארבע רוחותיו .א"ל הב
לי כמה דגדרי ,לא יהיב ליה .הב לי לפי קנים בזול ,לא יהיב ליה .הב לי אגר
נטירותא ,לא יהיב ליה .יומא חד הוה קא גדר דיקלי ,אמר ליה לאריסיה
זיל שקול מניה קיבורא דאהיני .אזל לאתויי ,רמא ביה קלא .א"ל גלית
