Page 160 - RTZ
P. 160
הפרשה בין אדם לחבירו ק עיון
שאינם חברים בגמ”ח ,ולחברים תהא רק זכות קדימה ,באופן כזה מותר ואינו נחשב הלויני
ואלוך .עכת”ד.
הנה יעויין בשולחן ערוך יורה דעה סימן ק”ס סעיף ט’ ,בדברי הרמ”א וז”ל :ואם אחד מלוה
מעות לחבירו על זמן מה כדי שיחזור וילוהו פעם אחרת כזמן הראשון יש אומרים שאסור
(מרדכי סוף פרק איזהו נשך ותשובת הרא”ש כלל ק”ח סימן ט”ז) ,ולא דמי לעושה עמו
מלאכה וחוזר ועושה עמו ,דגבי הלוואה שכר הלוואה הוא נוטל[ .ופירש הש”ך שם בס”ק
י”ד וז”ל :דגבי הלוואה כו’ .כלומר דהתם השני חייב לראשון דינר בשכרו ומה לי פורע
במעות ומה לי פורע בניכוש ,אבל בהלוואה לא נתחייב הלוה למלוה כלום אלא מעות
הלוואה ,ומה לי שנותן שכר או שמלוה לו פעם אחרת .עכ”ל .והוא מדברי המרדכי ,עיין
דרכי משה אות ה’ ].וממשיך הרמ”א וז”ל :ויש אומרים דמותר אם אינו מלוה לו לזמן
ארוך יותר ממה שהלוהו .עכ”ל .ועי’ בית יוסף ודרכי משה שמביאים ב’ הדעות הללו .ועי’
בדבריהם ,שבדעת האוסרים יש שסוברים שהוי רבית קצוצה .ויעויין בביאור הגר”א על
הרמ”א שם בס”ק ט”ז דביאר שתי הדעות הללו שברמ”א ,וסיים דסברא ראשונה עיקר,
דהיינו שפסק לאיסור ,ומכל מקום נראה מדבריו שם דסובר דהוי רבית דרבנן .יע”ש.
ונראה שבציור זה שנשאל מו”ר זצ”ל ,כל שהחברים מפקידים את הכסף בגמ”ח על תנאי
שילוו רק לחברים עצמם ,אם כן הרי נחשב הדבר שהכסף המופקד שם שייך לכל אחד
ואחד מהחברים כפי החלק שהפקיד ,וברגע שנותנים הלוואה לאחד מהם ,נחשב הדבר
שכל אחד משאר החברים נתן לו את החלק שלו בתור הלוואה ,על מנת שלאחר זמן
כשהראשון החזיר את ההלוואה הם יתנו את הכסף הנ”ל כהלוואה לחבר אחר מחברי
הגמ”ח ,ואם כן מאחר שהיה תנאי כזה מראש ,נחשב הדבר שבתחילה השני (וכן
האחרים) הלוו לראשון ,על מנת שלאחר זמן הראשון ילוה לשני (וכן לאחרים) ,ומשום
הכי אסור .אמנם אם כל צורת הגמ”ח היא שיש כאן קופה משותפת ,שמפקידים בה כדי
לעשות חסד ולהלוות לאנשים ,ולאו דווקא לאלו שהפקידו בקופת הגמ”ח ,אם כן ,אף
אם אחד מהחברים יקבל הלוואה ,אין בזה משום תנאי שמתנים שכל ההפקדה בגמ”ח
היא בדוקא להלוות למי שילוה גם לי ,אלא זוהי קופה שמטרתה לגמול חסד למי שנצרך,
אם כן מחמת שאין תנאי כזה לא נחשב הדבר הלויני ואלוך ,אע”פ שישנם הלואות גם
לחברים בגמ”ח .כנלע”ד ביאור הוראת מו”ר זצ”ל בזה.
[וכשראה ידידי הגאון ר’ יעקב שילוני שליט”א דברינו ,אמר לי ,שלכאורה המודד אם
נחשב שהכסף המופקד שייך לכל אחד מהחברים ,הוא ,אם יוכל כל אחד מהם לבקש
את הכסף שהפקיד חזרה ,כגון בזמן שיצא מהכולל ,דאם יכול הוא לבקש חזרה את מה
שהפקיד ,הרי באמת נחשב הדבר ככספו ,ואז יש בזה משום הלויני ואלוך .אמנם אם אינו
יכול לבקש את כספו חזרה ,אם כן נחשב שתרם את כספו לקופת הגמ”ח ,ושוב אין בזה
משום הלויני ואלוך .עכת”ד.