Page 156 - RTZ
P. 156
הפרשה בין אדם לחבירו קנו עיון
ובזה חת הרמב“ את פרו בידיעת דרכי ה‘ שהוא עושה ח ד משפ וצדקה
באר
ו וכן שנינו במתני‘ ח י ה יא ב כל המ תכל בארבעה דברי ראוי לו כאילו לא
בא לעול מה למעלה מה למ ה מה לפני מה לאחור‘ ופירש רבינו חננאל ש
ז א פירוש וב ממנו הנפל שלא בא לעול כי אין לאד להתע ק אלא במה
שנצ וה להכיר קונו בעשיית חוקיו ומשפ יו כי עשיית משפ וצדקה ה ידיעתו
של הקב“ה כדכתיב בעשיית צדקה ומשפ הלא הוא הדעת אותי נאו ה‘ ולעשות
מצותיו ותורותיו אבל לה תכל לידע מה למעלה ומה למ ה מה לפני ומה לאחור
לא ע“כ
וכוונת רבנו חננאל למה שאמר ירמיהו הנביא ליהוקי בן יאשיהו ירמיהו כב ו ז :
אבי הלוא אכל ושתה ועשה משפ וצדקה אז וב לו דן דין עני ואביון אז וב
הלוא היא הדעת אותי נאו ה‘
הרי שעשיית משפ וצדקה היא הדעת את ה‘ שידיעת ה‘ היא ידיעת דרכיו כדי
ללכת בהן וכלל דרכי ה‘ הן עשיית משפ וצדקה
ז והו י המלבי“ ירמיהו כב שהחכמה וה בורה והעושר ה כלי המביאי
לתכלית זו של ידיעת ה‘ בעשיית משפ וצדקה
שיוכל האד להתהלל בחכמה ו בורה ועושר א ישתמש בה לתכלית מועיל
וא יהיו אצלו ככלי ואמצעי להשי על יד שלמותו
שהוא א ישתמש בחכמתו להשכיל וידוע אותי כי אני ה‘ שעל ידי שיודע חוקי
החכמה ישי לדעת את ה‘ וב בורתו ועשרו הוא עושה ח ד משפ וצדקה באר
שעל ידי בורתו יעשה משפ לעשוקי ועל ידי עשרו יעשה ח ד וצדקה כי באלה
חפצתי והוא התכלית המבוקש אצלי‘
ח ונראה שזהו מקור דברי הרא“ש ריש פאה שפירש ה ע שבכיבוד אב וא
ו מילות ח די והבאת שלו אד אוכל פירותיהן בעול הזה והקרן קיימת לו
לעול הבא כי הקב“ה חפ יותר במצות שיעשה בה רצון הבריות מבמצות
שבין אד לקונו‘
והוא כלשון הכתוב כי אני ה‘ עושה ח ד משפ וצדקה באר כי באלה חפצתי‘ הרי
שחפצו של הקב“ה הוא בעשיית ח ד משפ וצדקה שיש בה וב לבריות וכמו
שפירש הרמב“ שזו היא התכלית המבוקשת והיא ידיעת ה‘ שבה ימצא האד
חן בעיניו
והמעיין יפרש ה ע שמחמת שהמצוות שיש בהן וב לבריות הן התכלית
המבוקשת ניתנה בהן אכילת פירות השכר בעול הזה