Page 153 - RTZ

‫הפרשה קנ‬ ‫בין אדם לחבירו‬ ‫עיון‬

‫ב א לחבירו‬ ‫וזה טעון ביאור‪ ,‬מאי אולמיה דמצות פריעת חוב מהאי מצוה דספר‬
‫תורה [ודוחק לומר דאיירי שיש ללוה ספר תורה אחר‪ ,‬דמתניתין סתמא איירי גם כשיש‬

‫לו רק ספר תורה אחד]‪.‬‬

‫[הנה יש לדון‪ ,‬במי שלווה סכום של יותר מפרוטה כגון שתי פרוטות והחזיר חובו‪ ,‬אם‬
‫יש לו מצוה אחת או שתי מצוות‪ .‬ובשלמא בשתי הלואות נפרדות ודאי שהן שתי מצוות‪,‬‬
‫אך בהלואה אחת אפשר לדון מי אמרינן דמכיון דהוי פריעת הלואה אחת הוי רק מצוה‬

‫אחת‪ ,‬או דנימא שבכל פרוטה שפורע איכא מצוה בפני עצמה‪.‬‬

‫ואי נימא הכי‪ ,‬א"ש‪ ,‬דהבעל חוב גובה הספר תורה כדי שיקיים מצות פריעת בעל‬
‫חוב‪ ,‬דמצות פרעון חוב עדיפא שהרי מקיים מצוות רבות‪ ,‬משא"כ מצות כתיבת ספר‬

‫תורה שהיא רק מצוה אחת‪ ,‬שכן אינו מקיים המצוה עד שכותב כל הספר תורה‪.‬‬

‫אך האי תירוצא נסתר מדברי הפרי מגדים (סי' קכח משב"ז אות ג‪ ,‬הובאו דבריו‬
‫לעיל קושיה א)‪ ,‬שדן מאי קדים‪ ,‬האם ברכת כהנים או השבת אבדה‪ .‬וכתב דתליא אי‬
‫בברכת כהנים איכא רק עשה אחד‪ ,‬א"כ אבדה קודמת‪ ,‬כי בהשבת אבידה יש גם ל"ת‪.‬‬
‫משא"כ אם בברכת כהנים יש שלש מצוות עשה‪ ,‬ברכת כהנים קודמת‪ .‬והשתא תיקשי‪,‬‬
‫נהי דאיכא בברכת כהנים ג' עשין‪ ,‬מ"מ באבדה איכא עשין כמנין הפרוטות‪ ,‬אלא על‬

‫כרחך חזינן דלית ליה האי סברא‪.‬‬

‫ובאמת יש לחקור‪ ,‬הרואה שלש אבדות ‪ -‬שתים מהן כל אחת שווה פרוטה‪,‬‬
‫והשלישית שווה שלש פרוטות‪ ,‬ויכול להחזיר או השתים הראשונות או השלישית‪,‬‬
‫ומסברא היה נראה שיחזיר השלישית כיון שיש בה שלש מצוות ולא השתים‪ .‬וכן בפריעת‬
‫חוב במטלטלין כשיכול לפרוע בעיר אחת ולהחזיר לשני מלווים סכום קטן‪ ,‬או לעיר‬
‫אחרת ולהחזיר למלווה אחד סכום גדול‪ ,‬והיה נראה שיחזיר לגדול ותליא בהנ"ל‪ .‬ומ"מ‬

‫חזינן מהפרי מגדים לא כך‪ ,‬ויל"ע]‪.‬‬