Page 152 - RTZ
P. 152
הפרשה בין אדם לחבירו קנב עיון
שאינו ת"ח ,בלא עדים [או משכון או שטר] ,עובר משום 'ולפני עור לא
תתן מכשול' ,דכיון שאין עדים ,יעלה על רוחו של הלווה לכפור .אבל
המלווה לת"ח שאינו חשוד לכפור ,רק חיישינן שמא ישכח ההלוואה,
עליו אמרו שגורם קללה לעצמו ,כי כשהמלווה תובעו וזה כופר הכל,
מקללין את המלווה ואומרין שהוא דובר על צדיק עתק.
ודייקו הב"ח והפרישה מהסוגיא ,שבזה אינו עובר ב'לפני עור' אלא
רק גורם קללה לעצמו וכדמוכח ממעשה ששלח רבינא לרב אשי דכ"ש
בת"ח שטרוד בגירסא חיישינן שמא ישכח ויגרום המלווה קללה לעצמו,
עיי"ש .ומהא דלא הזכיר 'לפני עיור' אצל ת"ח ,חזינן שבת"ח שאינו
חשוד לכפור ,רק גורם קללה לעצמו אבל אינו עובר ב'לפני עיוור' [וכן כתב
הפלפולא חריפתא על הרא"ש (ב"מ פ"ה אות ק) ,עיי"ש .ונפק"מ אי עובר ב'לפני עיוור',
מצינו בדברי הט"ז (חו"מ שם) ,שאם עובר ב'לפני עיוור' יש כאן איסור ,אבל אם רק גורם
קללה לעצמו ולא איכפת לו מהקללה ,אין איסור בדבר].
וזה צ"ב ,אמאי לא יעבור המלווה ב'לפני עיוור' ,והרי יש חשש שמא
הת"ח ישכח החוב וא"כ יעבור בשגגה ב'לא תגנוב' .ומדבריהם למדנו
לכאורה ,שהלאו של 'לפני עיוור' לא נאמר במכשיל את חבירו לעבור
עבירה בשגגה.
וזה צ"ע ,שהרי מצאנו בכמה מקומות שהלאו ד'לפני עיוור' נאמר גם
במכשילו בעבירה בשגגה ,וכמבואר במנ"ח (מצוה רלב) בהשמטות ,עי"ש
[וכן מבואר לכאורה בתוס' (ע"ז ו ,ב ד"ה מנין); וברמב"ם (פיהמ"ש תרומות פ"ו מ"ג);
ומפורש בסמ"ג (לאוין קסח)] ,ואם אכן עובר ב'לפני עיוור' גם בכה"ג ,שוב צ"ב
אמאי הכא במלווה למי שאין חשש שיכפור בהלוואה ,ליכא 'לפני עיוור'.
ו .מצות פריעת חוב המביאה לביטול מצוה אחרת
הנה במתני' דביכורים (פ"ג מי"ב) מבואר שבעל חוב גובה ספר תורה
מהלוה בתשלום חובו[ .והכי פסק בשו"ע (חו"מ צז ,כג)].
חזינן ,שכדי שהלוה יקיים המצוה דפריעת חוב ,מבטלים ממנו
המצוה דספר תורה.
