Page 148 - RTZ

‫הפרשה‬ ‫בין אדם לחבירו‬ ‫עיון‬ ‫קמח‬

‫בין אדם לחבירו‬

‫עניני מצוות שבין אדם לחבירו‬

‫א‪ .‬מצוה שבין אדם למקום או בין אדם לחבירו מה קודם‬

‫יש לדון‪ ,‬הרואה בעל חי או אדם רובצים תחת משאם‪ ,‬בגוונא שאם‬
‫יסייע להם יפסיד מצוה‪ ,‬כגון שהוא הרגע האחרון לפני סוף זמן קריאת‬
‫שמע‪ ,‬ואם יקרא‪ ,‬כבר לא יוכל לסייע יותר‪ ,‬וכן בכל כיוצא בזה‪ .‬כגון‪,‬‬
‫שצריך לילך למקום אחר בשביל לעשות שם מצוה אחרת‪ ,‬ואם יסייע‬
‫כאן לא יספיק לקיים המצוה במקום השני‪ ,‬ואם ילך שם לא יספיק כאן‪.‬‬

‫מי אמרינן דעדיף לסייע לחבירו‪ ,‬שהרי בלסייע לחבירו איכא נמי לא‬
‫תעשה [ד'לא תראה את חמור אחיך' וגו' (שמות כב‪ ,‬ד)‪ ,‬וה"ה באדם הרובץ תחת משאו‪,‬‬

‫ראה רמב"ם (ספה"מ עשה רנ‪ ,‬ול"ת ער‪ ,‬ובמנין המצוות עשה ריב) ובתשובות הרשב"א‬

‫(ח"א סי' רנב; רנו; רנז) ובספר החינוך (מצוה תקמ)]‪ ,‬לעומת זאת במצות קריאת‬
‫שמע וכדומה איכא רק מצות עשה‪ .‬או דילמא‪ ,‬עדיף לקיים מצות קריאת‬
‫שמע‪ ,‬שכן התם ה'לא תעשה' הוא בין אדם לחבירו‪ ,‬משא"כ מצות‬
‫קריאת שמע היא בין אדם למקום‪ ,‬ומצוה דבין אדם לחבירו קילא טפי‪,‬‬

‫שכן חבירו יכול למחול‪.‬‬

‫[הנה הפרי מגדים דן (סי' קכח במ"ז אות ג) במקרה שכהן הולך לברך ברכת כהנים‬
‫(באופן דהוי חיוב‪ ,‬שזו פעם הראשונה באותו יום)‪ ,‬ויש לפניו אבדה‪ ,‬מה יעשה‪ ,‬מי אמרינן‬

‫דעדיף לקיים המצוה דברכת כהנים‪ ,‬או דילמא עדיף לקיים המצוה דהשבת אבדה‪.‬‬

‫ומביא הפרי מגדים דפליגי הרמב"ם והטור אם בברכת כהנים יש שלש מצוות עשה‪,‬‬
‫או רק מצות עשה אחת‪ ,‬לדעת הרמב"ם (פט"ו מהל' תפילה הי"ב) איכא רק עשה אחת‪,‬‬
‫וא"כ מצות השבת אבדה דוחה שכן יש בה עשה ולא תעשה ועדיפא מברכת כהנים‬
‫שהיא רק מצות עשה‪ .‬אך לדעת הטור (ריש סי' קכח) יש בברכת כהנים שלש מצוות‬
‫עשה‪ ,‬וממילא יקיים מצוות ברכת כהנים ולא השבת אבדה‪ ,‬דג' עשה עדיפא מלא תעשה‬

‫ועשה‪.‬‬

‫חזינן מדברי הפרי מגדים שאין עדיפות למצוה דבין אדם למקום יותר ממצוה דבין‬
‫אדם לחבירו‪ ,‬ומשום הכי למאן דס"ל שאין בברכת כהנים אלא מצות עשה אחת‪ ,‬עדיף‬