Page 143 - RTZ
P. 143
הפרשה קמ ויקרא עיון
האיברים שלא פירש אסור באכילה מן התורה לדעת הרמב"ם (פ"ו מהל'
מאכלות אסורות הי"ב) ,וכל האסור באכילה פסול הוא להקרבה ,דכתיב
(יחזקאל מה ,טו) 'ממשקה ישראל' ,מן הראוי לישראל (מנחות ו ,א)[ ,וכדתניא
בזבחים (פח ,א) דמנחות ממדומע או מן הערלה וכלאי הכרם לא נתקדש ,וכן אמרו
במנחות (שם) לענין טריפה ,וכן הוא בתמורה (כט ,א)].
[ואף שהיה מולח את הקרבן ,ובמנחות (כא ,א) אמר זעירי דדם שמלחו אינו עובר
עליו ,דמליח כרותח דצלי ודם שבישלו אינו עובר עליו ,מ"מ נחלקו הראשונים לדינא,
דאמנם דעת רוב הראשונים דהלכה כזעירי ,וכ"ה בשו"ע (יו"ד סוף סי' ע) ובש"ך (שם
ס"ק מט) .אולם דעת הרמב"ם והרי"ף דלא כזעירי ,וכמש"כ הרדב"ז (שו"ת ,ח"א סי'
קצט) .ואף אם אינו אסור אלא מדרבנן ,הא פסולא דדבר שאינו ממשקה ישראל הוא אף
באיסור דרבנן ,כמבואר בפסחים (מח ,א) ,ויל"ע].
ג .לשון 'שיור' בנשאר יותר מחצי
והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו (ב ,ג)
הט"ז (יו"ד סי' מג סק"ז) כתב ,דלא שייך לשון שיור ,רק בנשאר פחות
מחציו ,עיי"ש.
ודבריו צ"ע ,דהא כתיב הכא 'והנותרת מן המנחה' ,חזינן דנקרא
שיריים של המנחה ,אף שלא נקרב רק מלא קומצו ,והרוב נשאר אחר
הקמיצה.
ד' .מתעסק' בטומאת מקדש וקדשיו
או נפש אשר תגע בכל דבר טמא וגו' ונעלם ממנו והוא ידע
ואשם וגו' והביא את אשמו לה' על חטאתו אשר חטא (ה ,ב-ו)
פרשה זו עוסקת בנכנס למקדש בטומאת הגוף בהעלם מקדש ,או
בהעלם טומאה ,או בטמא האוכל חתיכת קודש בטומאת הגוף בשגגה
תשובות לפרשה זו יש לשלוח עם הגליון הבא ולא עם גליון זה
