Page 141 - RTZ

‫הפרשה קמא‬ ‫פקודי‬ ‫עיון‬

‫פקודי‬ ‫לא צריך עדות כלל‪ ,‬ומדוע צריך את עדות המשכן‪ .‬ואם הכוונה לחטא של 'כלל ישראל'‪,‬‬
‫אם כן יש להוכיח גם מהלוחות שויתר להם‪.‬‬

‫כג‪ .‬יש שתירצו‪ ,‬שנתינת הלוחות אינה ראיה שנתכפר להם חטא העגל‪ ,‬משום שאפשר‬
‫שעל ידי תפילת משה רבינו החשיב הקב"ה את החטא כחטא של הערב רב‪ ,‬שישראל רק‬
‫הסתעפו אליו‪ ,‬וממילא הם זכאים ללוחות‪ ,‬אבל לגוף החטא שחטאו יתכן שאין כפרה‪.‬‬
‫ורק מה שה' שוכן ביניהם‪ ,‬שזהו חיבור בין ישראל לה'‪ ,‬מראה על ריצוי [וראה עוד לעיל‬

‫(תירוץ א)]‪.‬‬

‫כד‪ .‬יש שתירצו‪ ,‬שמנתינת הלוחות השניות אין עדות שויתר להם‪ ,‬שהרי משה רבינו‬
‫ירד עם הלוחות הראשונות אף לאחר חטא העגל‪ ,‬ומשה הוא ששברם‪ ,‬ונמצא שהקב"ה‬

‫הסכים לתת את הלוחות גם לאחר החטא [וראה עוד לעיל (תירוץ ג)]‪.‬‬

‫כה‪ .‬תירוצים נוספים על הקושיה הראשונה [דומים לתירוצים שהובאו לעיל]‪:‬‬

‫ודרשת וחקרת (ח"ג עמ' סה‪-‬סז) תירץ‪ ,‬שבמקום טומאת עבודה זרה אין השראת שכינה‪.‬‬
‫ודייק כן מלשון הפסוק (ויקרא שם) 'השוכן אתם בתוך טומאותם'‪ ,‬ולא בתוך טומאת‬
‫עכו"ם‪ .‬וכן דייק מלשון הספרי (שם) 'חביבין ישראל שאף על פי שהם טמאים שכינה‬
‫ביניהם'‪ ,‬שדוקא מחמת חביבותם של ישראל‪ ,‬אפילו כשהם טמאים חביבין הם‪ ,‬אבל על‬
‫ידי טומאת עכו''ם המתועבת ביותר‪ ,‬אין השראת שכינה [והביא ראיות נוספות לדבר‪,‬‬
‫שבמקום טומאת עבודה זרה אין השכינה שורה‪ .‬וקצת צ"ע בדבריו‪ ,‬שנראה שמקשר בין‬

‫'עכו"ם' ‪ -‬עבודה זרה‪ ,‬ל'עכו"ם' ‪ -‬נכרים]‪.‬‬

‫כו‪ .‬יש שתירצו‪ ,‬שאף על פי שהקב"ה שוכן עם ישראל בתוך טומאותם‪ ,‬קדושת המשכן‬
‫שאני‪ .‬שהרי מצאנו שנחרבו שני מקדשות‪ ,‬ובהכרח שאף על פי שהקב"ה שוכן עם ישראל‬
‫בתוך טומאותם‪ ,‬אינם ראויים לקירבה בדרגה של בית המקדש‪ .‬ואם כן כשאמר להם‬
‫לבנות משכן‪ ,‬בהכרח שויתר להם על חטא העגל‪ .‬ויש להוכיח זאת מהמבואר בבבא קמא‬
‫(פג‪ ,‬א)‪ ,‬שאין השכינה שורה על פחות מעשרים ושנים אלף מישראל‪ .‬והוקשה לתוספות‬
‫(שם ד"ה שני)‪ ,‬שמבואר בסנהדרין (לט‪ ,‬א)‪ ,‬שהשכינה שורה על כל עשרה מישראל‪.‬‬
‫ותירצו 'דהכא אנביאים ואמשכן קאמר'‪ .‬ומבואר שיש דרגות שונות להשראת השכינה‪,‬‬

‫ולמשכן צריך דרגה גבוהה יותר‪.‬‬

‫כז‪ .‬יש שתירצו‪ ,‬שאין כוונת רש"י (כאן) שנמחל להם החטא‪ ,‬שהרי מפורש בפסוק (לעיל‬
‫לב‪ ,‬לד) 'וביום פקדי ופקדתי'‪ .‬אלא כוונתו לומר‪ ,‬שעצם הדבר שהקב"ה הסכים לשכון‬
‫עם ישראל‪ ,‬למרות שהם טמאים‪ ,‬זהו הויתור‪ .‬ואילו לא היה מוותר להם‪ ,‬לא היה מסכים‬

‫לשכון איתם‪.‬‬

‫חזק חזק ונתחזק‬