Page 137 - RTZ

‫הפרשה קלז‬ ‫פקודי‬ ‫עיון‬

‫תירוץ ח‪ .‬משה רבינו פעל זאת‬

‫אמרי אמת (נשא תרצב) תירץ‪ ,‬שמשה רבינו הוא זה שפעל ענין זה‪ ,‬שאף על פי‬
‫שישראל טמאים הקב"ה עמהם‪ ,‬כשאמר לה' (לעיל לג‪ ,‬טו) 'אם אין פניך הולכים‬
‫אל תעלנו מזה'‪ ,‬ולאחר מכן נעשה המשכן‪ ,‬ואם כן יש בכך עדות שנתקבלה‬
‫תפילתו [והוסיף‪ ,‬שכל אחד צריך לנקות עצמו כפי מה שביכלתו‪ ,‬ומעבר לכך נאמר‬

‫'השוכן אתם בתוך טומאותם']‪.‬‬

‫תירוץ ט‪ .‬לכן כתב שנתמשכן בעוונם‬

‫מאזני צדק (כאן) תירץ‪ ,‬שלכן הביא רש"י (כאן) דרשה נוספת‪ ,‬שהכתוב רמז‬
‫לשני החורבנות‪ ,‬שהמקדש נתמשכן בעוונם‪ ,‬וזאת כדי ללמד שעל ענין זה‬
‫של המקדש לא נאמר 'השוכן אתם בתוך טומאותם' (ויקרא שם)‪ .‬שהרי אם‬
‫המקדשות נחרבו מחמת העוונות‪ ,‬כל שכן שהמשכן לא היה נבנה מראש‪ ,‬אם‬

‫לא שויתר להם על מעשה העגל [וראה מה שהרחיב בזה]‪.‬‬

‫פקודי‬ ‫תירוץ י‪ .‬כשחוטאים השכינה שורה בסתר‬

‫שם משמואל (מועדים עמ' פד) כתב‪ ,‬שמה שהשכינה שורה על ישראל כשהם‬
‫טמאים‪ ,‬הוא רק באופן נסתר ונעלם‪ ,‬כמו שנאמר (דברים לא‪ ,‬יז) 'והסתרתי פני‬

‫מהם' [וראה מה שביאר לפי זה]‪.‬‬

‫ולפי דבריו יש ליישב‪ ,‬שכאן השכינה שרתה בישראל בגלוי‪ ,‬ועל כן היתה זו‬
‫ראיה שמחל להם על חטא העגל‪.‬‬

‫תירוץ יא‪ .‬נשאר רק רושם כמו בכותל‬

‫ספרי דבי רב (מסעי פ' קסא) הקשה‪ ,‬שהספרי (שם) סותר עצמו‪ ,‬שמצד אחד‬
‫דרש שאף על פי שהם חוטאים שכינה שרויה ביניהם‪ ,‬ומצד שני דרש מאותו‬

‫פסוק‪ ,‬שבעוון שפיכות דמים שכינה מסתלקת מישראל‪.‬‬

‫ותירץ כעין הנ"ל‪ ,‬שבאופן זה עיקר גילוי והשראת השכינה מסתלקים‪ ,‬ומכל‬
‫מקום רושם השכינה עדיין עומד במקומו‪ ,‬וכפי שאמרו במדרש (ראה שיר‬
‫השירים רבה ב‪ ,‬ד)‪ ,‬שמעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי [ודבריו הובאו גם‬

‫בעמק הנצי"ב (שם עמ' שלב)]‪.‬‬

‫ולפי זה מיושבת קושייתנו‪ ,‬שכאן היתה השראת השכינה ממש‪ ,‬ולא רק רושם‪,‬‬