Page 138 - RTZ
P. 138

‫עניני‬
‫הפרשה˙פיל‪‰‬‬
       ‫פקודי‬  ‫קלח עיון‬

‫ועל כן היתה בכך עדות שמחל להם על חטא העגל‪ ,‬שהוא חטא שמסלק עיקר‬
                                                                     ‫גילוי השכינה‪.‬‬

        ‫תירוץ יב‪ .‬יש כבוד ה' ויש קדושה הנאצלת ממנו‬

‫בנין ציון (לבעל ערוך לנר‪ ,‬שו"ת סי' ג) ביאר [כעין זה]‪ ,‬שיש שני מיני השראת‬
‫השכינה‪ :‬א‪ .‬כבוד ה' בעצמותו‪ .‬ב‪ .‬הקדושה המגיעה מכח השכינה‪ ,‬ונאצלת ממנו‬
‫לכל מקום שיש בו עשרה מתפללים‪ .‬ובבית שני נסתלקה השכינה בעצמותה‪,‬‬
‫והיינו כבוד ה' ממש ששכן בבית ראשון‪ ,‬אבל הקדושה המגיעה ונאצלת מכח‬

                                                            ‫השכינה לא נסתלקה‪.‬‬

‫ולפי זה תירץ יקר תפארת (לגר"ע קיסטר‪ ,‬במדבר לה‪ ,‬לד)‪ ,‬שבמשכן היה כבוד ה'‬
‫ממש‪ ,‬ולא רק הקדושה הנאצלת ממנו‪ ,‬ועל כן היתה בכך עדות‪ ,‬שויתר להם‬

                                                                 ‫על מעשה העגל‪.‬‬

             ‫תירוץ יג‪ .‬כשהם טמאים הרי הם כנדה‬

‫המהרש"א (ח"א יומא נז‪ ,‬א ד"ה השתא) ביאר‪ ,‬שמה שנאמר (ויקרא שם) 'השוכן‬
‫אתם בתוך טומאותם'‪ ,‬הכוונה שאין הקב"ה פורש מישראל לגמרי‪ ,‬אלא הרי הם‬
‫כאשתו נדה‪ ,‬שדר עמה בבית אחד‪ .‬ואף הקב"ה שוכן אתנו בגלות‪ ,‬כמו שנאמר‬

                                                 ‫(תהלים צא‪ ,‬טו) 'עמו אנכי בצרה'‪.‬‬

‫ולפי זה יש ליישב‪ ,‬שבמשכן היה זה כמו איש ואשתו הטהורה (ראה יומא נד‪ ,‬א)‪,‬‬
                               ‫ולכן אמרו שויתר להם [וראה עוד לעיל (תירוץ א)]‪.‬‬

          ‫תירוץ יד‪ .‬שורה דווקא כשישראל רוצים בכך‬

‫מילי דאברהם (כאן) תירץ‪ ,‬שהשראת השכינה אינה אלא כשישראל רוצים בכך‪,‬‬
‫שאז אף על פי שהם טמאים שוכן אתם‪ ,‬אך כשאינם רוצים בהשראת השכינה‪,‬‬
‫אין מעניקים להם טובה זו [ויסד את הדברים על מה שאמרו חז"ל (יומא ט‪ ,‬ב)‪ :‬מקדש‬
‫ראשון מפני מה חרב‪ ,‬מפני שלשה דברים שהיו בו‪ :‬עבודה זרה‪ ,‬וגלוי עריות‪ ,‬ושפיכות‬
‫דמים‪ .‬עבודה זרה ‪ -‬דכתיב (ישעיה כח‪ ,‬כ) 'כי קצר המצע מהשתרע'‪ .‬מאי קצר המצע‬

              ‫מהשתרע‪ .‬אמר רבי יונתן‪ ,‬קצר מצע זה מהשתרר עליו שני רעים כאחד]‪.‬‬

            ‫תירוץ טו‪ .‬כשיש גאוה השכינה מסתלקת‬

‫הגר"י דנדרוביץ [הובא בהיכל הבעש"ט (גליון כט עמ' ל ואילך)] האריך ליישב‪ ,‬לפי‬
   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143