Page 134 - RTZ

‫הפרשה‬ ‫פקודי‬ ‫קלד עיון‬

‫תשובת הגאון הגדול רבי יצחק סורוצקין שליט"א‬

‫עיקר דברי רש י שהשראת השכינה עדות שויתר הקב ה על ח א הע ל מבואר‬
‫בתנחומא תצוה י יד שמשה שאל הקב ה מי מודיע לבאי עול שאתה‬
‫נתרצית לישראל והקב ה אמר לו ע י שהשרה שכינתו במשכן וי ל עפימש כ‬
‫ה ר א בשיר השירי דכשח או בע ל אבדו הענני הכבוד שהשכינה שורה‬
‫בתוכן ולכ כשזכו להשראת השכינה במקדש הי עדות שויתר הקב ה על ח א‬

‫הע ל‬

‫המהר ל נצח ישראל פ ד כתב שאין הקב ה שורה בתו ומאת רק א‬
‫היה הח א בשו אבל כשח או במזיד אין הקב ה שוכן את בתו ומאת‬

‫תירוץ א‪ .‬היו כסוטה שאסורה לבעלה‬

‫הגור אריה (כאן) עמד על הקושיה השניה‪ ,‬מדוע אין ראיה מכך שה' נתן להם‬
‫את הלוחות השניות‪ ,‬שמחל להם על חטא העגל‪ .‬ותירץ‪ ,‬שכאשר ישראל עשו‬
‫את העגל‪ ,‬היו כאשה שסטתה תחת בעלה‪ ,‬שדבקו באלהי נכר‪ ,‬והדין הוא (סוטה‬
‫כז‪ ,‬ב) שסוטה אסורה לבעלה‪ .‬ולכן לא היה היכר שנתרצה להם בנתינת הלוחות‬
‫[שהרי עדיין הם 'אסורים' לו]‪ ,‬אלא כאשר השרה שכינתו ביניהם‪ ,‬שדבר זה הוכיח‬
‫שלא נטמאו [והם 'מותרים' לו]‪ ,‬אלא שהערב רב גרמו להם לחטוא [כמבואר ברש"י‬

‫(לעיל לב‪ ,‬ז)]‪.‬‬

‫ולפי זה יש ליישב אף הקושיה הראשונה‪ ,‬שמה שנאמר (ויקרא שם) שהקב"ה‬
‫שוכן עם ישראל בתוך טומאותם‪ ,‬מדובר על שאר העבירות‪ ,‬אך בעבירת עבודה‬

‫זרה‪ ,‬דינם כאשה שסטתה בעלה‪ ,‬שהיא אסורה לו‪ ,‬ולא היה שוכן עמהם‪.‬‬

‫תירוץ ב‪ .‬המשכן בירר הדבר לכל האומות‬

‫הט"ז (דברי דוד כאן) תירץ הקושיה השניה‪ ,‬ששם 'עדות' מורה על בירור הדבר‪,‬‬
‫שהוא מוכח לעין כל‪ ,‬אפילו לאלו שאינם סומכים על השמיעה‪ .‬ודבר זה היה‬
‫על ידי המשכן‪ ,‬שהכל ראו שהשכינה שורה שם‪ ,‬כי שכן שם הענן‪ .‬אבל נתינת‬
‫הלוחות לא היתה עדות ברורה לעיני האומות ]והביא שכן מבואר במדרש (שמו"ר‬
‫נא‪ ,‬ד)‪ :‬כיון שהלך משה לבקש רחמים עליהם‪ ,‬מיד סלח להם הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שנאמר‬
‫(במדבר יד‪ ,‬כ) 'ויאמר ה' סלחתי כדברך'‪ .‬אמר משה‪ ,‬רבון העולם‪ ,‬הריני מפויס שמחלת‬
‫לישראל‪ ,‬אלא הודיע לעיני כל האומות שאין בלבך עליהם‪ .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‪,‬‬
‫חייך‪ ,‬הריני משרה שכינתי בתוכם שנאמר (לעיל כה‪ ,‬ח) 'ועשו לי מקדש'‪ ,‬ומכירין‬