Page 133 - RTZ
P. 133
הפרשה קל פקודי עיון
תשובת מרן רבי ברוך מרדכי אזרחי זצוק"ל*
עבירות רח ל לחוד ומרידה של עבודה זרה ולא עוד אלא של כלל ישראל כפי
שהיה במעשה הע ל לחוד
ומאת לחוד ו מרידת רח ל לחוד
א זכינו ל שוכן בתו ומאת אין להקיש לכ בתו מרידת או
ח א הע ל
וכשחזינן שהקב ה קבע כביכול שכינתו בתוכנו ע י ה משכן ולא עוד אלא
משכן מיוחד להיות ביתו בתוכנו מכאן ודאי ראיה ש ויתר הקב ה על
מעשה הע ל
הלא כבר נפ ק דינ ר ע אחד אעלה בקרב וכיליתי שמות ל ה כל
דחיה היא תירה לפ ק זה קל וחומר משכן בתוכ
וע כ שויתר הקב ה היינו כאילו כל מעשה הע ל לא היה מארי רוחיה ו בי
דידיה לא שיי יחד ע משכן לכן באה ה עדות על הבחינה של ויתר
בחינה זאת לא שייכא בכל עבירות שבתורה ולא היתה קיימת מעול עד עול
פר ל משכן כלפי מעשה הע ל
ויתר לא פחות מזה
פקודי תשובת הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א
נראה עפ י מה שביארו המפרשי שבח א הע ל חשבו ישראל שאין בן
תמותה יכול להשי אלקותו ית ש ואין אפשרות להתקשר להקב ה אלא על
ידי אמצעי ועפי ז מבואר שכל זמן שלא נתכפר לה ח א הע ל לא היו יכולי
לזכות להשראת השכינה במשכן שהרי הח א מק ר עליה שלא יזכו להשי
אלוקותו ית ש ע י השראת השכינה ממש אלא רק על ידי אמצעי כדרישת
בח א הע ל ורק כיון שויתר הקב ה על ח א הע ל השרה שכינתו שלא על ידי
אמצעי וזוהי ההוכחה לישראל שויתר לה הקב ה על ח א הע ל
* תירוץ זה נכתב (שם) על הקושיה הראשונה וקושיה נוספת.