Page 44 - RTZ
P. 44
הפרשה תרומה מד עיון
עצי שטים עומדים' :דבר אחר ,עומדים ,שמעמידין את ציפוין ,ע"כ.
ופירש"י (ד"ה שמעמידין את ציפוין) :הציפוין של זהב קבוע בהן במסמרות
של זהב ,כדכתיב 'ואת הקרשים תצפה זהב' ,ולא היה עושה טס ארוך
כמדת הקרש שיעמוד מאליו ,ע"כ [וכן הוא ביומא (עב ,א) וברש"י (שם)].
והנה בציווי עשיית הארון ,כתיב (לעיל כה ,יא)' :וצפית אתו זהב טהור
מבית ומחוץ תצפנו' ,ופירש"י :שלשה ארונות עשה בצלאל ,שנים של
זהב ואחד של עץ ,וכו' נתן של עץ בתוך של זהב ,ושל זהב בתוך של עץ,
וחפה שפתו העליונה בזהב ,נמצא מצופה מבית ומחוץ ,ע"כ.
ובספר צידה לדרך (כה ,יא) הביא בשם המפרשים להקשות ,למה היה
צריך לעשות שלשה ארונות ,והלא יכול היה לצפות מבית ומבחוץ ע"י
טסים של זהב .וכתבו לתרץ ,דאם היה מצפה אותו בטסי זהב ,צריך היה
לדבקם במסמרות ,ואז היו המסמרים נכנסים בתוך העץ ,וא"כ אין זה
ארון עצי שטים ,רק עץ וזהב .ועל כן גזרה חכמתו יתברך לעשות בענין
שינצל מכל ספק ,עיי"ש.
אלא שדבריו צ"ע ,כי לפי"ז כל דבר שצריך 'עצי שטים' אין להכניס
בו מסמרות ,דנמצא שאינו עצי שטים אלא עץ וזהב ,ואילו רש"י ביומא
ובסוכה (שם) אקרא דידן 'ואת הקרשים תצפה זהב' כתב שקבעו את
הציפוי במסמרות של זהב ,והרי בזה נמצא שאין הקרשים עצי שטים.
[הנה בספר באר מים חיים (לרבינו חיים ב"ר בצלאל) בביאור דברי רש"י גבי עשיית הארון
(לעיל כה ,יא) שהיה עושה שלשה ארונות ,כתב ,שקבעו במסמרות ודלא כצידה לדרך,
ולכאורה הכריח כן מרש"י דידן גבי הקרשים ,ויל"ע].
ה .לישנא דקרא בעשיית כלי המשכן
ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות
רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו (כז ,א)
יש לדקדק כמה שינויי לשון בין עשיית מזבח החיצון לעשיית שאר
כל הכלים:
