Page 129 - 28222
P. 129

‫אמצע שום מקום‬

‫של העצמי‪ .‬היממה הכילה מספר מוגדר של שעות‪ ,‬אבל הגאונות‬
‫והשיחור־לטרף־של־מילים עשו את שלהם‪ :‬עומר התנפל על החומר‪,‬‬
‫תקף אותו‪ ,‬הריץ עליו עיניים ברעבתנות‪ ,‬כמעט נושך אותו בלהט;‬

     ‫הריכוז היה מוחלט‪ .‬יכולת הסיגוף האישי כמו זו של פקיר הודי‪.‬‬

                               ‫***‬

‫טובה קמראן היתה סטודנטית יבשה‪ ,‬שאיש באוניברסיטה לא הבין מה‬
‫היא עושה בה ואיך התקבלה בכלל‪ .‬בעולם מתוקן לא היתה מתקבלת‬
‫אפילו לפקולטה להעברת מוצרים בסרט נע בסופר‪ ,‬אילו היתה‬
‫כזאת‪ .‬אנטי־תזה מושלמת למה שנתפס כאידיאל היופי‪ ,‬שמנמונת‪,‬‬
‫גובהה מטר וארבעים ותשעה סנטימטרים‪ ,‬פניה מכוסות פצעונים‪.‬‬
‫היא ניסתה תמיד להיראות פרובוקטיבית‪ :‬עגילי זהב צעקניים‪ ,‬עננת‬
‫בושם מוגזמת‪ ,‬חיוכים משוחי שפתון כתום מזעזע‪ ,‬קעקוע עקרב‬
‫בצבע סגול־לוהט על כל אחת מכתפיה שלעולם חשופות היו‪ ,‬ובעיקר‬
‫סיגריות דקיקות‪ ,‬ארוכות‪ ,‬זורות שובל ארוך של אפר באשר הלכה‪,‬‬
‫ומשקפיים עבים‪ ,‬שחורי מסגרת‪ ,‬שרק הוסיפו לה נלעגות; כל אלו‬
‫סימנו את טריטוריית הבדידות של קמראן ואת סירובה להסכין עם‬
‫גורלה‪ ,‬שרק סכין מנתחים ישנה אותו‪ ,‬אבל טובה בחרה בכלי נשק‬
‫אחר זמין וזול יותר‪ ,‬וכך החל נתיב הייסורים הכואב עד מאוד של‬

                                                      ‫עומר הורוביץ‪.‬‬
‫"עומר הורוביץ מוכר כדורים לסטודנטים‪ ",‬הטיחה קמראן‬
‫באריה גטר‪ ,‬שלא חדל מלנפח את המסטיק שבפיו לבלון קטנטן‪,‬‬
‫מקפיד להפגין אדישות‪ .‬למול עיניו הקטנות ובלון המסטיק שלו היא‬
‫שפכה על השולחן כדורי מרץ וכדורי קפאין‪ ,‬את כל המלאי שאגרה‬
‫בסבלנות ובכוונה‪" .‬הו‪ ,‬כן‪ ,‬אני מבין לגמרי‪ ",‬לאט גטר‪" ,‬אין צורך‬
‫לדבר במפורש‪ ,‬איננו נמצאים כאן בחקירה משטרתית‪ ".‬הוא שאל‬
‫בשקט למה הגיעה אליו מבולבלת בתשע בבוקר‪ ,‬למשרד הקטן שעל‬

                                ‫‪129‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134