Page 131 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫נעול במנעליו‪ ,‬כמו טירון החושש ממפקדו ולן את שנת האוהלים שלו‬
‫בנעליו הצבאיות הגבוהות‪ ,‬ולא בגלל הנחשים‪ .‬הוא לפת את עומר‪,‬‬
‫למרות שטכנית‪ ,‬נוהל מעצר בידי אחראי אינו כולל סמכות לשימוש‬
‫בכוח פיזי‪ ,‬ולפניו משפטן‪ .‬עומר נרתע‪ ,‬פער עין תמהה וחשב לרגע‬
‫שאריה מתבדח — אבל אריה לא צחק ולו לרגע; "עומר‪ ,‬אנחנו צריכים‬
‫לדבר‪ ",‬אמר גטר‪ ,‬כאילו זו השורה שלו בסרט ישן על פֵרדה‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים לדבר‪ .‬משפט שגברים לא אוהבים‪ .‬משפט שסופו לעולם לא‬

‫יהיה טוב‪ .‬וגם הפעם לא‪.‬‬
‫"הגברת קמראן טובה טוענת שאתה מנהל סחר בכדורים‪ ",‬אמר‬
‫גטר בקול ברור‪ ,‬קרוב מאוד לפניו של הורוביץ שעדיין שכב‪ ,‬הבל‬
‫פיו מדיף ניחוח חמוץ של קפה חזק וגרוע וסיגריות שעשנן הצחין‬
‫סביבו‪" ,‬האם עליי להבין שאינך מכחיש זאת‪ ,‬אדוני?" ובעוד עומר‬
‫בוהה‪ ,‬המום‪ ,‬בגטר‪ ,‬חיפוש מהיר גילה כמויות של כדורים בחדרו‪ .‬ואז‬
‫כמו בסרט נע‪ :‬עומר‪ ,‬ו"אני רוצה עורך דין"‪ ,‬וטובה‪ ,‬בוכה והדמעות‬
‫זולגות‪ ,‬ומז"פ ובג"ח‪ ,‬ועדויות מסטודנטים‪ ,‬ותקשורת‪ ,‬ואבא־אמא‬
‫בוכים‪ ,‬ופתיחת מהדורות‪ ,‬ודיקן מתראיין על "פרשת הסטודנט הגאון‬
‫סוחר הסמים"‪ ,‬והערה על המצלול הלשוני המסורבל של "הסטודנט‬
‫הגאון סוחר הסמים"‪ ,‬והצעה להמיר את הכותרת ב"גאון במעידה חד־‬

‫פעמית" או פשוט ב"מתקפה על הגאונות"‪ ,‬ומחאה נגד ההמרה —‬

‫***‬

‫טובה קמראן ייצבה את עצמה על עקבי מגפיה‪ .‬עוד תשעה סנטימטרים‪.‬‬
‫עכשיו גובהה מטר חמישים ושמונה‪ ,‬רק ארבעים וארבעה סנטימטרים‬
‫פחות מעומר הורוביץ‪ .‬האזוק‪ .‬העומד לצד ספסל הנאשמים עם עורך‬
‫דינו גבי שולמן‪ .‬כבוד השופטת אילאיל גורדון טילטלה את שערה‬
‫השב‪ ,‬היטיבה את גלימתה השחורה על כתפיה ונעצה מבט זועף‬
‫בקלדנית המפוחדת‪ ,‬שעשרים שנה במחיצתה של אילאיל לא אילפו‬

‫‪131‬‬