Page 135 - 28222
P. 135
אמצע שום מקום
ומאחר שבניסים עסקינן ,הנה כאשר חצתה הניידת את מורד הרחוב
האחורי למגרש הרוסים ,והצטער האב שלא נתן לו שם במקום צ'ק על
מיליון כי מה זה בשביל מיליארדר כמוהו ,הבין שזה לא בידיים שלו.
הוא לא מסוגל .תמיד היו מעותיו צרורות בכפו ,הארנק צמוד לכיסו
וכרטיס האשראי צמוד אל לבו ,צמוד־צמוד ,במקום אלוהים ,במקום
מצפון ,במקום אהבת אב לבניו ,ועכשיו במקום חירות ,כי הוא בדרך
למעצר.
"עומר הורוביץ נאשם בעברות לפי פקודת הסמים המסוכנים
(נוסח חדש) תשל"ג 1973שעונשן עולה על שבע שנות מאסר ...עברה
של החזקה מתחת ל־ 25קילוגרם בין כותלי האוניברסיטה ...סחר
בסמים מסוכנים לפי סעיף 19 + 13א לפקודת הסמים המסוכנים....
וכן הוא מואשם בביזוי כבוד בית המשפט ...נוכח כל האמור לעיל",
המשיכה גורדון בטון יבש" ,אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:
שישה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו ...שישה חודשי מאסר
על תנאי "...הודיעה השופטת לבנת השיער ונקשה בפטישה .מחוץ
לאולם התגודדו עיתונאים ,צלמים ,סאונדמנים וסתם שמחים לאיד
מן האוניברסיטה ,לרבות סגל מרצים מוכתם בזקנה ומגובנן אפים,
שהגיע כדי למחות על הנגע שפשה במחננו ,על צלם האנוש שנשחק,
על משוא הפנים כלפי בני האלפיון העליון — ברמז גס כשק כלפי
הדיקן ,שהודיע שהוא משהה את ועדת ההדחה שעמדה להתכנס
בעניינו של הורוביץ עד להגשת הערעור ולפסיקת העליון בנושא —
וההתגודדות הפריעה להורוביץ ,שעטה את הסוודר האדום המגוחך
שלו על ראשו כמין ברדס ,כנהוג ,להידחק בינות לדבוקה האנושית,
אזוק ,בדרכו לניידת ,ולבכות לתוך הבד הלא מנחם שעטף את ראשו
והכביד על נשימתו מצחינת־ההבל ,פשוט לבכות .למה למה ,למה
דווקא אני ,הכול עלה בעשן ,שנים ללא שינה ,שינה ללא חלומות,
עמל ללא תכלית ,הכול נמוג ,התעופף ,ומה מצפה לי? כלא מחניק?
אסירים מסוממים ואלימים?
135