Page 140 - 28222
P. 140
שרה פכטר
אקדמיה ,הכי לא־מנשקי־קמעות .והם לומדים גמרא ,רק גמרא (עומר
גנז את זוג התפילין השני ועשה התרת נדרים) .עומר פתח בספרים,
דילג דורות ,ניסה ללמוד את רבי משולם איגרא ורבי חיים סולובייצ'יק
והציץ בספרי קבלה והרגיש רחוק .הוא חיפש שביל בענן ,פינה משלו,
שלווה לנפש.
הפינה נמצאה .בנחלת עזריאל .בקרוואנים .קבוצה של שבעה .ד"ר
אביבי וששת תלמידיו ,כולם נשואים ,אקדמאים ,שהקדישו את חייהם
לגמרא .לכולם היה סידור כלכלי .מקבצי נדבות לא התאימו לאביבי.
יהדות ברמה ,רצה לקרוא לחבורה שלו .הם היו אאוטסיידרים גם
בנחלת עזריאל .כל הקטע ההתנחלותי־שונא־ערבים נראה להם תלוש
ולא קשור ליהדות־הגמרא שבה האמינו .לאט־לאט הם מצאו פינה
קבועה בבית הכנסת" .ליד שולחן המשניות השמאלי הגדול" .אביבי
לימד שיעור ארוך־ארוך .הרמה עלתה .תוספות .אחרונים.
זו היתה בריחה .לכולם היה עבר .היה להם חלום חילוני .לחלקם
היו חברים ,צבא ,מדינה ,הורים ,תקשורת ,וכל זה היה לאפר .התלמוד
הוא יצירת ענק שאתה יכול לטבוע בה מבחירה ,וזה מה שהם עשו,
ועומר יותר מכולם .הוא התחיל לישון מדי פעם על ספסל בבית
הכנסת ,אבישג מצאה לה תעסוקה ביישוב כגננת ,רק בשביל סדר
יום ,כסף היה תמיד מהוריו של עומר .הם בזו לו בסתר לבם ,אבל היה
חשוב להם שיהיה מאושר.
"בחוץ" כתבו על עומר .כתבות מגזין תיארו את הגאון בן הטייקון
שיצא מכלא הדרים ועבר לכלא נחלת עזריאל ,גטו דתי שאינו עדיף
מן הראשון ,השחיז בעל טור בסופהשבוע את עטו .קמראן עלתה פה
ושם לכותרות .אם היא צודקת והוא סחר בסמים ,למה הורוביץ כבר
בחוץ ולא קיבל עונש כבד יותר? ואם הוא בחוץ ,למה היא לא בפנים?
שאלו עיתונאים רבים.
עברו שנים .נולדו ילדים .עומר השקיע הכול בגמרא והחל לחוש
שיממון .אי אפשר ככה .אי אפשר לרצוח את הנפש .צריך עיר ,בני
140
