Page 143 - 28222
P. 143
אמצע שום מקום
רוצה אותך כל כך ,ואת המשפחה ואת הילדים ואת מתיקות הגמרא
והמצוות.
ועומר מתייסר ,יודע באיזה כיוון .הזמן אוזל ,והנה השניות
האחרונות.
ועומר חושב.
חושב על זה .מחשבות עד אין קץ .הוא רוצה להיות לבד.
הרומנטיקה של הסבל מרוממת אותו .יש עונג בכאב ,כמו הרגע שבו
הוויסקי יורד בבית הבליעה ,נחשול אש בתוך הסערה שחורכת את
הגרון ,כאב שמשכיח כאב .מחפש את אלוקים ,אדם הראשון לפני
החטא ,מחפש את עצמו .וקול נשמע מתוך האילנות ,אייכה?
אבל הוא לא לבד ,והחיוך של אבישג כמו השחר.
143
