Page 130 - 28222

‫שרה פכטר‬

‫דלתו נקבעה לוחית פליז ברורה "נציבות התלונות"‪ ,‬והפנים המעוכות‬
‫שלה שידרו שלא ישנה בכלל‪ .‬קמראן הניחה יד רועדת על לוח לבה‬
‫והכריזה‪" ,‬התקף חרדה‪ ,‬אריה‪ ,‬פשוט נכנסתי לפניקה איומה ובלעתי‬
‫איזה שלושה מיליגרם ריספרדל‪ ,‬לא אזרתי כוחות‪ ,‬ישנתי והתעוררתי‪.‬‬
‫סיוטים‪ .‬אי אפשר לישון כשבקומה שלך מתנהל סחר אפל בחומרים‬
‫אסורים‪ ...‬אתה יודע‪ ,‬דרורה‪ ,‬השותפה שלי‪ ,‬לא ישנה בחדר כבר‬
‫שבועות‪ ,‬נסעה להורים‪ ,‬אביה גוסס —" גטר הביט אל העקרב הסגול‬
‫שטייל על זרועה וקילל חרש‪ .‬עומר‪ .‬זה היה חייב לקרות‪ .‬אף אחד לא‬
‫יושב בחדרו‪ ,‬מתמכר ללימודים ונוטל את עצמו מחברת בני אדם בלי‬
‫לשלם מחיר‪ ,‬בלי שחייו יופרעו‪ .‬לפחות לא במשמרת שלי‪ ,‬אצלי זה‬
‫לא יקרה‪ ,‬זה איום‪ ,‬אצלי אנשים יחיו‪ ,‬גם אם זה אומר חיים בתוך תא‬

‫קטן בכלא הדרים‪.‬‬

‫***‬

‫עומר הורוביץ נימנם במיטת השדה בחדרו במעונות‪ .‬תשע בבוקר היא‬
‫שעה שכולה נמנום עבורו‪ .‬מחיצה דקיקה בין יום וליל של עבודה לבין‬
‫היום והליל שלאחריהם וחוזר חלילה‪ .‬אך עתה נעצמו שמורות עיניו‪,‬‬
‫הסיגריה האחרונה עודנה חמה‪ ,‬וגץ אחרון של להבה כתמתמה דועך‬
‫בקצ ָה‪ .‬חלומותיו של הורוביץ מובילים אותו הביתה‪ ,‬הביתה‪ ,‬לנשק‬
‫את הכלב‪ ,‬לחייך לאמו המתולתלת‪ ,‬לנעוץ עין במנהלת משק הבית‬

‫ולהתחיל לחטט במקרר אחרי יצירותיה העדכניות של השפית —‬

‫***‬

‫אריה גטר לא הבין למה הוא עושה זאת‪ ,‬אבל הוא בהחלט וידא‬
‫שהפק"ל שלו‪ ,‬אם אפשר להתבטא כך מחוץ לצה"ל‪ ,‬כולל אזיקים‬
‫תקניים ואקדח‪ ,‬וחשב על האתלטיות של הגבר שישן בבגדיו כולם‪,‬‬

‫‪130‬‬