Page 183 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫בעלת הרי"ש האמריקאית המתגלגלת ואשתו של האברך המתמיד‬
‫שפטיה — פטי אייזיקסון‪.‬‬

‫דבורה ושפטיה; הזוג הטוב והמיטיב‪ ,‬תפארת האדם הנחלת־‬
‫עזריאלי בן דורנו; דבורה‪ ,‬שכל היישוב סבר שהיא רעייתו מיום‬

‫נישואיה הראשון‪...‬‬
‫מבטי זה על דבורה כמעט שלא נסדק משום בחינה ובשום שלב‪.‬‬
‫היא ליוותה את חיי‪ .‬רבות מהתמונות היישוביות שרשמתי מעורבות‬
‫ומשורגות היו בפתיל חייה‪ .‬היא היתה כמו טבור במרכז הגוף עבור‬

‫תמונת העולם שלי‪ ,‬של עולמי הצר כולו‪.‬‬
‫מיום בואי לנחלת עזריאל הבחנתי בתופעה הייחודית להתנחלויות‪:‬‬
‫מציאותם של שניים־שלושה חיילים‪ ,‬עטויי מדים בצבע זית ונעליים‬
‫גבוהות‪ ,‬ורובה גדול בידיהם או על כתפם‪ ,‬המעבירים חלק מימיהם‬
‫ומלילותיהם בסיבובים ארוכים סביב הגדר היישובית; מגינים בגופם‬

‫על חיינו‪.‬‬
‫בשבתות רווח מנהג יפה ביישוב‪ :‬אירוחם של החיילים על‬
‫שולחנותיהם של התושבים‪ .‬לא כל החיילים נענו להזמנה‪ ,‬ולא כל‬
‫התושבים רצו או יכלו לממש אותה — אך תושבים אחדים אירחו‬
‫בחלק מן השבתות‪ ,‬חיילים; היתה זו התחככות מעניינת בין בני אדם‬
‫שכפרו‪ ,‬בצורה זו או אחרת‪ ,‬בעולם הזה‪ ,‬לבין בני אדם שכפרו‪ ,‬בצורה‬

‫זו או אחרת‪ ,‬בעולם הבא‪.‬‬
‫רק במבט לאחור הבנתי שבהתחככות הזאת‪ ,‬ממש כמו במערך‬
‫תורנויות השמירה היישובי‪ ,‬היה מונח רצון בלתי ניתן לכיבוש שלנו‪,‬‬
‫התושבים‪ ,‬להיות‪ ,‬בכל מחיר‪ ,‬חלק מהכוחניות הזאת‪ ,‬החיילית‪,‬‬
‫הגברית‪ ,‬כוחניות שאנו — שיירי אדם שנאספו מירכתי הקיום אל‬
‫היישוב — היינו רחוקים ממנה הרבה יותר מכפי שיכולנו לשאת‪.‬‬
‫הכוחניות הזאת היתה מעבר לעולם הבא ומעבר לעולם הזה — וגם לא‬
‫התעניינה במיוחד בשאלה אם אנו כופרים בה או לא; היא היתה שם‪,‬‬

‫פשוט ככה‪ .‬היא היתה אנחנו‪.‬‬

‫‪183‬‬