Page 187 - 28222
P. 187
אמצע שום מקום
משהו ניעור בדבורה .היא נזכרה בתלמודה מבית אבא פיצ'נשטיין:
שהמלחמה בנשק היא תפקיד המוטל על היחיד ,שהמדינה איננה
רואה נכוחה ,שמשיח זה משהו שצריך לבוא בחרב ובדם ,ושהיהודים
הרבניים לא מבינים זאת.
דבורה אמרה למקסים ,לך בכוחך זה ,והושעת את ישראל.
***
מקסים היה מאורגן .תרמיל עם כמה רימונים וכמה מוקשים ישנים.
רובה ,אקדח ,מפה של כפר סמוך ...כאפייה ואפילו גלבייה להסוואה
מושלמת .ורעל נגד כלבי הכפר ...היה ברור שזו תוכנית ילדותית,
הזויה ,לכל היותר הוא סיכן את שלומו שלו.
כשמקסים יצא שפוף דרך פרצה בגדר ,בואכה קבר השיח' ,שבו
טמן ציוד נוסף ,האיר זרקור ענקי את פניו .אנשים השייכים לגוף
מודיעיני עטו עליו ובעטו בכל חלקי גופו .הוא נלקח למתקני אותו
הגוף ,ושם שמו בפיו סיפור שלם על מחתרת יישובית גדולה ,שכללה
גם את פטי ,בעלה של דבורה ,את טוביה א' קאוטמן ועוד כמה נערים
ואפילו נערה .למה לא.
מקסים ,הלום מעינויי הגוף המודיעיני ,אמר את מה שדרשו ממנו:
שיש ביישוב מחתרת .זה היה אינטרס של גורמים מאוהדיהם של
מתנגדי ההתנחלויות או מתנגדי החרדים או מתנגדי שניהם ,לא חשוב.
עורכי דין ועסקנים מהצד המתנחלי ומהצד החרדי ,שני צדדים
שידעו מסכת ארוכה של עליות ומורדות בקשרים ביניהם ,ניסו לפרום
את החוטים הגסים שבהם נתפרה עלילת המחתרת .לבי הצעיר הלם
בי כתוף.
***
187
