Page 197 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫כלשהו לגבי יהדותו — שאותה נטש באופן גורף זה מכבר — ולכן יהורם‬
‫נשאר יהודי וישראלי ותושב הארץ וניסה לשרוד כלכלית‪ .‬ובמסגרת‬
‫מאמץ זה ניסה להפיץ בדרכו הצנועה את עצם קיום האוסף של סבו‪.‬‬
‫אולי זה יעניין מישהו‪ .‬אך איך מפיצים ללא אמצעים את העובדה‬
‫שסבא השאיר לך ארגז עם עורות אילים מואדמים‪ ,‬או משהו כזה‪ ,‬ועם‬
‫הרבה קשקושים בדיו שחורה עתיקה ולפעמים בעוד הרבה צבעים‪,‬‬
‫שעוסקים כולם ביישום רעיונותיה של כת משיחית שפרשה מהיהדות‬
‫לפני מאות שנים? שאלה קשה‪ .‬אך ברגע שיהורם חגג את שחרורו‬
‫ב"מפרש" — בית הקפה הירושלמי בתלפיות — ושתה קצת טקילה עם‬
‫מלח וכמה כוסות מרטיני‪ ,‬הוא איכשהו סיפר לכל מי שהיה בטווח ירי‬
‫ממנו את החדשות המשעממות על תל הניירת שסבא־יהואש הוריש‬
‫לו‪ ,‬וזה ממש גרם ליחיעם גבריהו‪ ,‬שהיה מידידיו היחידים של יהורם‬
‫לופין וסיים גם הוא ממש כעת את שירותו‪ ,‬ממש באותו מחנה ובאותם‬
‫תנאים מעצבנים‪ ,‬לחדד זוג אוזניים‪ ,‬וכשיהורם התעורר מעלפונו הקל‪,‬‬
‫לאחר שהמשקאות המרובים גרמו לו להולם פעימות לבבי מוגבר או‬
‫משהו כזה‪ ,‬הוא מצא את עצמו בדירה השכורה של גבריהו‪ ,‬כלומר‬
‫בקרוואן מספר שתים־עשרה ביישוב‪ ,‬כלומר שני קרוואנים מהקרוואן‬
‫של דבורה‪ ,‬שוב הימשכות מיסטית טמירה‪ ,‬כנראה‪ ,‬כי לא היה לו‬

‫מושג תחילה שדבורה גרה שם‪.‬‬
‫יהואש מכר לאלתר שייקביץ'־גבריהו את הכתבים — כתבים שהיה‬
‫בהם יסוד מפיצ'נשטיין‪ ,‬אך הורחבו באוספים חשובים יותר ממחקריו‬

‫של עדאל המנוח וממסעותיו‪.‬‬
‫גבריהו ישב בביתו בגבעה ועיין בכתבים‪ .‬נרות החלב הטילו‬
‫צללים משונים על השולחן‪ ,‬ולהבותיהם פיזזו‪ ,‬כחולות־כתומות־‬
‫אדומות‪ ,‬ריצדו והתנועעו אף כי רוח לא נשבה‪ ,‬ודומה כי חשמל סמוי‬
‫זרם בגלים ובקווים ישרים בחלל‪ .‬שולחן שחור‪ ,‬מעוגל בקצותיו‪,‬‬
‫עשוי קרשים שהיו אי־פעם ארגזים של תחמושת — בימי המחתרות‬
‫או בימי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬מי יודע‪ ,‬ואולי‪ ,‬במעט מאמץ‪,‬‬

‫‪197‬‬