Page 202 - 28222

‫שרה פכטר‬

‫המפלצת שעשו ממנו בחוץ‪ .‬אם היא היתה בעניין‪ ,‬היא היתה מאתרת‬
‫אותי גם שם‪ .‬בפרט היום‪ ,‬כשאבא עובד משדר מהוגנות‪ .‬ובכלל‪ ,‬מה‬
‫הם אלה קשקושי האימהות הללו? האדון — כלומר יעקב פרנק בלשון‬
‫חסידיו — מעניק לי את כל הצטרכויותיי‪ .‬אווה פרנק‪ ,‬בתו יורשתו‪,‬‬

‫והאם מצ'נסטחובה הן האימהות שלי‪".‬‬
‫הוויכוח התלהט‪" .‬אתה? מנוח? מטיף? לי? הרי אתה יהודה איש‬
‫קריות‪ .‬לפני רגע התוודית שהערכת את דבורה — לא‪ ,‬אני עדיין לא‬
‫קורא לה אמא — לפני שני רגעים אמרת את האמת‪ ,‬שאתה סיבכת‬
‫אותה בפרשת המחתרת כביכול‪ ,‬ועכשיו אתה אומר לי שהיא בסדר‪,‬‬
‫שהיא האם־אמא של כל הכפר‪ ,‬של כל אוסף הקרוואנים העלוב הזה?‬
‫תחליט מהי דבורה בשבילך‪ .‬ומה פיצ'נשטיין בשבילך‪ .‬מה אטקסוב?‬
‫אתה מאמין באדון בכלל? מי אתה בכלל?! מציע לי וודקה מסריחה‬

‫בקרוואן שחור — בוכה בדמעות בגלל תנורון — "‬
‫זה היה רגע מזוקק של מיץ מרה‪ ,‬כל החמיצות של שניים־שלושה‬
‫עשורים (בהתאמה)‪ ,‬כל האי־אמון‪ ,‬האהבות השתוקות‪ ,‬השנאות‪,‬‬
‫הקנאה‪ ,‬הרעל הפסאודו־פרנקיסטי שלא היה אלא קריאת תיגר אנטי־‬
‫ממסדית עטויה במחלצות של שגב‪ ,‬חטאות‪ ,‬זוהמה ודם‪ .‬כל אלו‬
‫התנקזו עכשיו אל לבו הפצוע של מנוח עבדיאן — מוכה עלבון נורא‬
‫משאבד לו העוגן האמיתי בחייו‪ ,‬אמונתו במסדר ונאמנותו‪ ,‬והנה הבן‬
‫הבוגד‪ ,‬שהוא בעצם יורש ביולוגי‪ ,‬זרע אברהם יצחק ויעקב פרנק‪,‬‬
‫כמעט — והנה אהבתו הנושנה‪ ,‬הכנועה‪ ,‬לדבורה‪ ,‬אהבת עבד דחוי —‬
‫בקבוק וודקה‪ ,‬בקבוק וחצי‪ ,‬מתגעשים בין קיבתו למוחו העצוב‪ ,‬הבודד‪,‬‬
‫המנותק — הרסו אותו‪ .‬גמרו עליו‪ .‬כל זאת התפרץ באשד מטריף‪,‬‬

‫כנהר שאיננו עוצר בדרך וסוחף את כל הנקרה בדרכו‪.‬‬
‫וגבריהו בהחלט נקרה‪ ,‬התייצב למולו לשטן לו בדמיונו של מנוח‪.‬‬
‫שנאה־קנאה־השתקה־אהבה־טירוף־בדידות של שלושים־ארבעים‬

‫שנה‪...‬‬
‫מנוח עבדיאן רעד בכל גופו‪ .‬הוא הזדקק לפורקן‪ ,‬לשה לעולה‪.‬‬

‫‪202‬‬