Page 199 - 28222
P. 199
אמצע שום מקום
וקציצה אצל דבורה ,ויש לך את אותו המעט שבגינו נמנעת מפעולה.
גם רסקולניקוב התחיל את מסע ההרג שלו לאחר שהיו לו בעיות עם
המרק שנאלץ לשנורר מבעלת הבית שהיה חייב לה כסף — אינני
יודעת אם מפרשיו של "החטא ועונשו" חשבו על כך ,אבל אני כן.
וחוץ מזה ,לקבל מרק בשלג מאישה שאינה אשתך או אמך זה
משפיל ועושה איזו הקטנה בכל קומת אישיותך גם אם אתה מכחיש
זאת ,הבנתי.
היו שלגים ,רוחות סער וסופה .ברד .שלוליות ענק כאגמים קטנים.
למנוח לא היה חשמל בדירה ,אבל היה תחת ידו של שכנו הטוב,
טוביה א' קאוטמן ,כבל מאריך .הוא פשוט דפק על דלת הקרוואן שלו
וממש הכריח אותו ,בדמעות ,לקחת ממנו תנור סלילים .וכבל מאריך.
לבו נקרע למראהו רובץ על ספה אכולה ומתכרבל בבלואיו ,שיניו
נוקשות ,והוא לוגם וודקה מסריחה כדי להתחמם לאור נרות חלב
עבים שעמדו לכבות .עבדיאן נשבר .לקח את התנור בלי מילה ,צעד
לקרוואן הסמוך מימין ,הקרוואן של טוביה א' קאוטמן ,כמובן ,וחיבר
את השקע .משהו קרה לו .הטובה הקטנה ,הסמלית ,של קאוטמן ,גרמה
לו לחשוב טוב־טוב מה הוא עושה הלאה .זה שלוש שנים שהוא עוקב
אחרי אלתר שייקביץ' ,שכאן בישראל קרא לעצמו יחיעם גבריהו.
מנוח ידע שהוא יושב בצריף ממש כאן ,על ההר הסמוך ,מרחק הליכה
של חמש־עשרה דקות .ואפילו יורד לכאן ,לנחלת עזריאל ,לקנות
חלב ,לחם וביצים — לא הרבה יותר — מדי שלישי בלילה .במעגליות
משונה .אולי כהכנה ליום רביעי המקודש במסורת השבתאית? חזרת
הש"ץ או היעדרה לא רלוונטית אצל שייקביץ'־גבריהו ,אבל חביתה
הגונה לרביעי בבוקר היא כורח.
דבורה צדקה .מנוח היה מי שהסגיר את מקסים .הוא־הוא שחיבר
את דבורה ל"מחתרת" המדומיינת .מלבד סבך האינטרסים שהניעו
אותו לעשות כן ,שעיקרם אינטרסים של פיצ'נשטיין — היתה כאן גם
199