Page 201 - 28222
P. 201
אמצע שום מקום
שייקביץ'/יחיעם גבריהו היה בן שמונה — עבדיאן למעשה לא נזקק
לזיהוי נושן זה .הוא הלא עוקב אחרי גבריהו זה חודשים ,ממש כאן,
בצריף בהר שלומציון ,וזה שנים ,עוד לפני כן ,בצבא ,בכל מיני
תירוצים ,ולפני עידנים כמעט ,בדירתו הירושלמית של שייקביץ'
טרם עלה בהר .אבל הלילה הזה הפגיש ביניהם חזיתית .זו היתה
בגידה בעובד אטקסוב לא לעשות את הצעד שמנוח ביצע כעת .זו
היתה בגידה בדבורה לא לעשות אותו .על גבריהו עצמו כאדם ,כבנה
של דבורה ,מנוח מיעט לחשוב .למעשה ,באופן כללי היה קשה לו
לחשוב .גופו עוד לא הפשיר כהוגן לנוגה סלילי התנור; הוודקה
הגעישה את תודעתו .מנוח ביקש בנימוס מהעלם המרופט במקצת
לסור עמו לביתו" .ממש פה ,רק לרדת במדרגות .חם אצלי ,ויש
וודקה ...לחם וחלב אני רואה שקנית ,ביצים ,ובכן ,לא יעזרו .אין לי
גז ".הפשטות הבסיסית שבה תיאר עבדיאן את אפשרויות האירוח
שלו גרמה לגבריהו לחוש שהוא עומד מול ידיד" .יש לנו על מה
לשוחח .זה חשוב ",אמר מנוח.
ליד השולחן הגס ישבו מנוח עבדיאן ,העבד ,ויחיעם גבריהו,
שקרא המון פרץ ברנאי בימים האחרונים ובכלל .ואכל מעט .והיה
לו קר זה שבועות .הוא נסחף בכתבים הברנאיים ,ולא ביצע את סך
הפעולות הסיזיפיות הנדרשות כדי להזין את תנורו בעצים .המצבר
הזעיר שבק חיים בסערה .אז ישב גבריהו ולגם וודקה ואכל לחם ושתה
חלב .כשמנוח פתח קופסת סרדינים ,גבריהו לא היה יכול שלא לחוש
בבאשה שפשטה בחדר כאילו עברת בהפגנה ירושלמית .מנוח התחיל
לתאר באריכות מייגעת ,משהק ,מתקשה מעט בניהול שיחה לאור
בדידותו ארוכת־הנגן ,את קורות דבורה כגן־אטקסוב־אייזיקסון .ואת
זיקתה לאלתר שייקביץ'/יחיעם גבריהו" .זו אמא שלך .תכיר בה .פגוש
אותה ",היה המסר .אבל כאן פרץ לו גייזר קשה ,שהתיז חתיכות מלבו
של גבריהו" .אם היא כזו אמא'לה רחומת־חיק ,אמא־תרזה גדולה מן
החיים ,למה לא חיפשה אותי? אני כאן שלוש וחצי שנים .אבא הוא לא
201
