Page 38 - 28222
P. 38
קרוואן מספר שלוש
הרקיע היה טהור מן הרגיל .התכלת חיוורת ,ענוגה .השמש היתה
בדרכה אל הצלילה המהירה שלה מעבר לרכס ההרים — תמיד עשתה
את כברת הדרך האחרונה במהירות כמו היה מי שנושף בעורפה — אך
דומה היתה כמהססת ,כצוברת כוח להתחיל להיעלם — לחתום את
היום בהותירה אחריה את השמים המוורידים ואת תחילתו של עצב־
הלילה הכוסס בלבי ,שהלילה היה אויבו הוותיק.
הבטתי בשמש.
ידעתי את מי היא מזכירה לי בהדר שלה ,בשליטה שלה במרחב,
באורה שהיא מפיצה בקרניה הטובות.
את חוגלה וולדשיין — נסיכת המדבר המקומית.
הנערה עם תלתלי הזהב.
מגמת פניי היתה הקרוואן של משפחת וולדשיין .דמיינתי את
עצמי מאזינה לצלילי המסיבה ,אך ברי היה לי שכיוון הרוח ההפוך
לא ייתכן לו שיישא את הקולות עד אוזניי — אם הם בכלל מתכוונים
38
