Page 34 - 28222
P. 34
שרה פכטר
מאיה נולדה בקיבוץ עיט .בגיל עשרים גילתה את היהדות והחלה
להתקרב אליה .ההורים שלה כעסו ,הם לא ראו בעין יפה את
השינויים שעשתה .לחתונה שלה ,עם מוזיקאי מחונן ממוצא צרפתי
ובעל תשובה ,הם לא הגיעו" .את עושה טעות ",הזהירו אותה.
הם צדקו .היא פחדה להגיד להם שהם צדקו ,שאם תודה בפניהם
בקשיים שלה ,תעניק להם את האפשרות לבקש ממנה לעזוב את
עולם התורה .כלומר ,לדרוש.
היא לעולם לא תעזוב את עולם התורה ,ידעה .גם אם המחיר גבוה.
ממרחק של שנים אני יודעת שהיא היתה שבויה במלכודת .כמו חיה
ביער .הגוף מפרפר לו בין מיתרי מתכת מקרקשים ,וקול דריכת רובה
הציד נשמע רועם ובוטח ,אך הקץ נמשך ונמשך לאין תוחלת —
כשהגיעה לכאן בפעם הראשונה ,חיכיתי ,כמו כולם ,לראות את
בעלה .בשיא התמימות שאלנו אותה" :היכן הוא?" והיא ענתה בחיוך:
"בתל אביב ,ביזנס .בעוד כמה ימים הוא חוזר ".החיוך לא היה מזויף:
זה היה החיוך היחיד שידעו להתוות שפתיה.
עברו כמה ימים ואין סימן .והיא מטופלת בילדים ,כורעת תחת
הנטל .מתנצלת ,מסבירה" :עוד מעט ,עיכוב קטן".
הסקרנות חגגה .מי הוא? מיהו הברנש שזונח כך את אשתו וילדיו?
ומיהו האדם שנאמנותה של משפחתו קיצונית כל כך — ודאי גבוה
הוא ואתלטי למראה ובלוריתו צוחקת אל העולם בחיוך של מנצחים.
גבר ששווה לחיות בשביל להמתין לבואו.
לבסוף הוא הגיע .נמוך קומה ,רזה מאוד ,שערו בלונדיני מדובלל.
ועם זאת ,אנרגטי ומלא מרץ.
"הי ,ילדים ,בואו אליי ,נגלוש במגלשה ",השתובב עמם כאחד
האבות .משפחה מאושרת ומאוחדת ודתייה ולבנה ביישוב קהילתי
בסגנון כפרי" .מאיה ,למה את לא מצטרפת אלינו?" קרא לאשתו.
היא היתה מטופחת באופן מלאכותי בימים שבהם שהה בבית .אין לי
מושג כיצד שמרה על מחלצות כה מרשימות בקרוואן שורץ הנמלים
34
