Page 29 - 28222
P. 29
אמצע שום מקום
הניסיון לימד את נדבי שעם שלוש עוגיות לא נלחמים .בהכנעה
של קבלת דין ללא עוררין נטל את שלוש העוגיות מידה של אמו.
וטרק את הדלת אחריו.
כעת ,כשהאיום האסטרטגי הוסר ,השתררה דממה בקרוואן
הקטן והמטונף .ידעתי שלעתים הוא נקי וממורק כאילו פיות
ציחצחוהו בשלג נורווגי ,ולפעמים הוא כמו עכשיו .ידעתי שעכשיו
זה אמיתי.
"אז מה עשית היום?" שאלה אותי ,כאילו זה היה ברור שלי ,הנערה
הגרמית בת השלוש־עשרה ,יש על מה לדווח יותר מאשר לה ,גילה פי
שניים וחצי ,רעיה ואם.
לא היה לי משהו מיוחד לספר ,והיא ממילא לא הקשיבה .כבר
עכשיו היא הביטה אל החלל שבקרקעית עיניי.
***
"רגע ,שכחתי לשאול אותך :מיץ תפוזים קר?"
מאיה נהגה לסחוט תפוזים לתוך כדי זכוכית ולצנן אותם
במקרר שעבד בכוח רצונו בלבד .זה היה הדבר היחיד שעדיין עבד
כאן ,בקופסת הפח המזוותת הזאת .המיץ הקריר היה כמו הרעל
שפילוסופים יוונים שמרו לעצמם בתור מוצא אחרון ,אביזר איכותי
בארגז כלי התחפושות של האישה הזאת שעכשיו כירכרה סביב
המשימה שאמורה להוכיח לעולם ש ...מרוב רצון להוכיח ,להוכיח
ממש ,סופית ,נשכחה הפואנטה :להוכיח שמה ,בעצם?
תפסיקי עם ההצגות שלך ,רציתי להגיד לה .תבכי ,תני לעיניים
לדמוע ,לפנים לצרוב .הרגשתי את המטען שנמצא שם ,כמו רימון
שרק מבקש שמישהו יוציא לו את הנצרה.
"יש לי אפילו צלחת שמתאימה לכוס ",ניסתה לשכנע אותי ,כאילו
שההתאמה בין צלחת לכוס היא עניין לענות בו .אצלה כן ,בהחלט.
29
