Page 41 - 28222
P. 41
אמצע שום מקום
מה מרגיע בידיה עבור חרדותיה .חנה חתכה והגלתה אותה לשמיכת
פיקה על רצפת הלינולאום של הקרוואן הישן שלהם ,ושם היא ישנה,
מחייכת ,מחובקת עם דובי ענקי.
***
בגיל שנתיים ,גיל הגמילה לפי מסורת מקראית קדומה ,מצאה חנה
מרגוע ,כי היה בחוגלה איזה שקט מתעתע שהתיר ללבה הנעלב
להאמין ,עד שהבינה שבזמנים שסברה לתומה שבתה משחקת ,היא
רוקנה בשיטתיות כל בקבוק בבית ,מחלב עזים מועשר עד תרסיס
נגד קשרים בשיער; חלק מהנוזלים הוגרו אל פיה הקטן וחלק אל
השטיח בסלון .אז הכישה אותה ההכרה כמו נחש הנושך עקבי סוס —
היא שונאת אותה ,היא מאיימת עליה בחירות המוחלטת שלה להביט
בזלזול בגבולות העולם .חנה הדחיקה אל בין בתרי לבה את הזרות
שהחלה לחצוץ ביניהן כמו חומה סינית קטנה ,וכמו כל דבר דחוק ,היא
הפכה דחוסה ופולחת כמו קליע עופרת ...אבל אנחנו עוד לא שם מחד
גיסא ,ומאידך גיסא לא בטוח שזה ייגמר שם.
***
בגיל חמש התחילה ללכת עם חוגלה לבדוק את האפשרות שיש
לה אוטיזם ,אספרגר ,משהו — היא לא תיקשרה עם הסביבה ,אתם
מבינים ,כן? אבל העובדה שלא מצאו כלום איכזבה אותה כאילו שמן
הסיכה הקסום שהיה אמור להדוף משריון הקשקשים שלה חיצים
מורעלים איבד את כוחו .תהתה :האם אני לוקה — למצער — בתסמונת
מינכהאוזן על ידי שליח כלפי בתי? האם גילוי הפגם ייתן לי הסבר,
הבנה שלא ידיי המאכילות אותה ,לא נפשי ,הן הבעיה ,אלא פשוט
הכרומוזומים? או שמא יש כאן משהו אפל מזה? מין תשוקה לסיפוק
41