Page 45 - 28222
P. 45
אמצע שום מקום
שלוות עולמים בוטחת קרנה מהעץ ומהגבעה כולה.
נהרה מיסטית עתיקה ,נושנה ,בשלל גווניה וקולותיה השתוקים
כמו עלתה מהאדמה הטובה ,אדמת ההר ,התערסלה סביב שורשיו
והזדרחה מעליו ,מענפיו ,מהפרפרים שחיפשו להתחמם ב ִאשו.
האלון עמד שם ובכה על הכול.
עיניי דימו לראות את חוגלה רוכבת על פרד מהיר ,בורחת מעצמה
אל אשר תישאנה הרוח .שערה הזהוב ,גלים גלים של שמש צוחקת,
אדוות אדוות של נערות מצטחקת ,מתנחשל לפתע כלפי מעלה ,נאחז
בסבך האלה ,ובעיניים קמות היא רואה את העולם כולו מחייך אליה
בעווית מוות אחרונה.
45
