Page 46 - 28222
P. 46

‫קרוואן מספר ארבע‬

‫היה יום שמשי‪ ,‬חף מענן‪ .‬יום שמשי מהבהירים ביותר שתהילה חוותה‬
‫בקרוואן שהפך לבית שלה‪ ,‬לביתה המנחם‪ ,‬לעור שני‪ .‬תחליף למה‬
‫שלא היה לה‪ .‬תמורה‪ .‬הציפורים צייצו אי־שם — ציוצים ספורים‬
‫של שעת בין ערביים במרחבים הסתוויים‪ ,‬נושאות בכנפיהן מוזיקה‬
‫חרישית מני קדם שהרעידה את מיתרי לבה החסר‪ ,‬הפגום‪ ,‬השואף אל‬

                                    ‫מה שניטל ממנו‪ .‬ועדיין לא שב‪.‬‬
‫תהילה עמדה במטבחה היפהפה‪ ,‬המעוצב‪ ,‬בחלוק ּה הביתי המיועד‬
‫ליום־יום‪ ,‬לבישול‪ ,‬לניקיון‪ ,‬לטיפול בילדים‪ ...‬חלוק נטול הקשר‬
‫וסגנון‪ ,‬ששידר ברורות‪" ,‬עכשיו אני בעבודה של להיות אמא"‪ .‬חלוקיה‬
‫האחרים‪ ,‬שנועדו לארוחות‪ ,‬נראו אחרת‪ .‬ולטובה‪ .‬נוכחותה מילאה את‬
‫המטבח‪ ,‬היא התמזגה בו והוא התמזג בה‪ :‬רק היא הצליחה להפוך‬
‫את הקרוואן שלה לבית הכי מפואר ביישוב‪ .‬כי תהילה היתה מלכת‬
‫המטבח‪ .‬תבשילים‪ ,‬עוגות‪ ,‬ריבות‪ ,‬קינוחים‪ .‬הכול משופרא דשופרא‪.‬‬
‫חומרי גלם מעולים‪ ,‬בישול־צלייה־אפייה־אידוי־טיגון־ערבול בדיוק‬

                                ‫‪46‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51