Page 69 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫של ספר הפלמ"ח או מה‪ .‬ואז היו כמה יממות שקטות‪ ,‬ובסופן הגיע‬
‫איש שיבה‪ ,‬שלא הציג את עצמו בשום שם ובשום תואר‪ ,‬וביקש לשוחח‬
‫אישית עם "הדמות הכי סמכותית" בעדה‪ ,‬והוא דיבר ודיבר ודיבר עם‬
‫הרב לפחות שעתיים וחצי‪ ,‬ואז הלך‪ .‬הרב הודיע לציבור ביישוב ש"אין‬

‫בחירות לרבש"ץ וזהו‪.‬‬
‫כעבור חצי שנה שקטה שבה פרשת יוסי לממדיה הטבעיים‪ ,‬על‬
‫רטינותיהם השגורות של תושבי המקום‪ ,‬שלא הגיעו לכלל מעשה‬
‫כי הרי הרב פסק להלכה שאסור לגעת ביוסי‪ ,‬יוסי‪ ,‬שאחרי האימון‬
‫והפציעה בשגגה‪ ,‬הצליח בעזרת המפקד לחזור ולסיים את השירות‬
‫הצבאי‪ .‬המשיך שנתיים נוספות לשרת בקבע‪ ,‬היה בן עשרים ושלוש‬
‫כשהשתחרר מצה"ל‪ ,‬ובתוך חודשים ספורים "הוצנח" כ"מינוי מגבוה"‬
‫על נחלת עזריאל‪ :‬רבש"ץ‪ .‬בבואי ליישוב הוא היה ותיק מאוד‪ ,‬ולולא‬
‫החמרת המצב הביטחוני‪ ,‬איש לא היה מנסה לסלקו ממשרתו‪ .‬אבל‬

‫"הבעיה הקלה" עם מה שאירע שם המשיכה ללוות את חייו‪.‬‬
‫עוד ימים ולילות רבים עברו‪ ,‬והאינתיפאדה עשתה את שלה‪.‬‬
‫אבנים ובקבוקי תבערה ומחסומים בכבישים וחיילינו הגיבורים שמרו‬
‫עלינו‪ ,‬ועשו ברביקיו בחצר עם בירה וטייפ ענקי‪ ,‬ואיש לא מחה על‬
‫הריח ועל הרעש כי כולנו אהבנו אותם‪ ,‬את החיילים החמודים‪ ,‬וגם‬
‫הם גיחכו כשיוסי הצטרף אליהם לאחר שהרעים בקולו ונופף ברובה‪.‬‬
‫כי גם הם הבינו שהאיש הזה הוא בסך הכול בחור צעיר עם שטח‬
‫של פחד בלב‪ .‬והם חייכו אליו‪ ,‬והוא חייך אליהם‪ ,‬כי אלו הם החיים‪.‬‬

‫‪69‬‬