Page 74 - 28222

‫שרה פכטר‬

‫בעשבים לא־מזוהים‪ ,‬ניצבות כחיילים במסדר על מדף עץ שקובע‬
‫היטב לקיר‪ ,‬ועל כל צנצנת תווית שבה מצוין באותיות גדולות‬
‫ואדומות מה היא מכילה‪ .‬היה בהן משהו חריג‪ ,‬סתירה לשדר הכללי‬
‫שעלה מהבית המאורגן למופת‪ .‬משהו ניסיוני‪ ,‬טיוטה מהודקת בסיכות‬

‫לכתב היד של העלילה‪ ,‬תלושה מהטקסט כולו‪.‬‬
‫רחל נכנסה לסלון‪ ,‬ייצוגית‪ ,‬מאופרת‪ ,‬מבושמת ומתוכשטת‪,‬‬
‫פאתה עוטרת את פניה בחגיגיות‪ .‬סתם לילה‪ ,‬אחת־עשרה בלילה‪,‬‬
‫במטבח‪ ,‬בחלוק‪ ,‬והיא ככה‪ .‬זו ההצגה שאין לה סוף; גם כשהאולם‬
‫ריק והאורות כבים‪ ,‬היא שבה ומעלה את מופע חייה — החלוק הלבן‬
‫תאם את וילונות התחרה המעטרים את חלונות המטבח הקטנים‪" .‬רק‬
‫לרגע‪ ,‬עטרה‪ ",‬התנצלה והדליקה את הגז‪" .‬סליחה על הריח‪" ".‬איזה‬
‫ריח?" שאלתי וקמתי ממקומי לעמוד לצדה‪ .‬בידה צץ חפץ גלילי‪,‬‬
‫דמוי סיגר עבה ארוך‪ .‬להבות האש הקטנות החלו ללחך את קצות‬
‫הגליל המשונה‪ ,‬הריח העשבוני החזק החל להתפשט‪ ,‬ובעוד הלהבות‬
‫אוכלות מהסיגר ומקטינות אותו טיפין־טיפין‪ ,‬ואש הגז מאירה מעט‬
‫את פניה של רחל באור כחלחל משונה‪ ,‬החל פיה לנוע בקצב תנועת‬
‫הלהבות‪" :‬את מבינה‪ ,‬זה דומה לרפואה סינית‪ .‬אני מניחה את הסיגר‬
‫הזה בין האגודל לאצבע כשהוא חם‪ ,‬והפעולה מאזנת את חום גופי‬

‫הלקוי‪ ",‬היא לאטה בחולמנות וציחקקה קלות‪.‬‬
‫לא היה לי באותו הזמן מושג קלוש לגבי סמים‪ ,‬חומרים משני‬
‫תודעה‪ ,‬עשבים ממסטלים למיניהם הנפוצים במזרח — אבל כיום ברור‬
‫לי שהיא‪ ,‬באופן ביתי ומגושם‪ ,‬ניסתה‪ ,‬וכנראה גם הצליחה‪ ,‬להפיק‬
‫כל מיני חומרים נרקוטיים מעשה בית‪ .‬הם נועדו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לתצרוכת‬
‫עצמית בלבד‪ ,‬אלא שהלכה והתבררה לעיניי בהמשך תמונה מורכבת‬

‫יותר של שימושיה של סמיונוביץ' בתעשייה הביתית הזעירה שלה‪.‬‬
‫המראה שלה בחלוק‪ ,‬עומדת ורוקחת עשבים — הפתיע אותי‬
‫ושבר אצלי את הדימוי שהיה לי כלפיה‪ :‬תמיד פגשתי אותה מחוץ‬
‫לביתה‪ ,‬בחצר‪ ,‬ליד העצים‪ ,‬בכניסה למכולת‪ ,‬ורציתי להיות שם‪ ,‬בבית‬

‫‪74‬‬