Page 66 - 28222

‫שרה פכטר‬

‫שהומר בתחושת שחרור מטלטלת‪ ,‬לא קלט את הבדיחה על חשבונו‪.‬‬
‫"מה‪ ,‬בחצר של הבית?" מילמל‪" .‬הגזמת‪ ,‬לא עושים את זה ככה‪ ,‬רק‬
‫צחקתי‪ ",‬השיב מנוח עבדיאן וצחק במקום יוסי צחוק חלול‪ ,‬יבש‪ ,‬והד‬
‫ענה לו מעם הוואדי הסמוך‪ ,‬מעוות את קולו‪ ,‬מעמיק את התחושה‬
‫שהמרחב הצחיח המשתרע מכאן עד ים המלח‪ ,‬ים המוות‪ ,‬איננו עשוי‬
‫לתת דרור למתבודדים בו‪ ,‬אלא דווקא לצור על תודעתם‪ .‬מנוח נזקק‬
‫לשיחה ארוכה‪ ,‬מאיימת‪ ,‬משכנעת‪ ,‬עד שהביס את פחדיו וחרדותיו של‬
‫יוסי‪ ,‬שחש כמובל אל הגרדום כשחתם על החוזה לרכישת הבית‪ .‬איך‬

‫נפלו גיבורים‪.‬‬
‫אשתו של יוסי לא מחתה‪ ,‬לא עירערה ולא שאלה שאלות‪ .‬אשתו‬
‫של יוסי תמיד משתתפת במשחק‪ .‬שחקנית משנה אמנם‪ ,‬אבל על‬
‫הבמה‪ .‬היא גם הצופה היחידה מרצון; את השאר לא שאלו‪ .‬כשהבעת‬
‫חשיבות מרוחה על פניה היא מספרת‪ ,‬בסוד כמובן‪ ,‬על שמועה שהגיעה‬
‫אליהם ממקורות בכירים במערכת הביטחון‪ ,‬כי באזור מסתובבת לה‬
‫איזו חוליה רצינית‪ ,‬וצריך להיזהר‪ ,‬לעמוד על המשמר בהנהגת איש‬
‫הברזל‪ ,‬לבל יבוזו ההונים את רומא שלנו — ואם תשאלו אותה כעבור‬
‫כמה ימים מה בנוגע לחוליה המסוכנת‪ ,‬היא תרים את אצבעותיה‬
‫הבשרניות‪ ,‬אצבעות של עקרת בית כבודה הצובטת אווזים מול פני‬
‫הקצב‪ ,‬וכשצליל של גאווה בקולה‪ ,‬תדווח על לכידת החוליה‪ .‬ולא‪,‬‬
‫היא לא רוצה להשוויץ‪ ,‬אבל יוסי שלה‪ ,‬שראה עם המשקפת תנועה‬
‫חשודה באזור המערות שבוואדי‪ ,‬הוא שנתן את הכיוון‪ .‬לפחות יש‬

‫ליוסי שותפה לחיים שמאמינה לכל סיפוריו‪.‬‬
‫זה היה יכול לעבוד‪ ,‬אבל כשיידו עלינו אבנים בדרכנו הביתה‪,‬‬
‫כשהאויב הערבי נלחם בחלוצים העבריים באמצעות רגימת שיירת‬
‫נוסעים במעלה ההר — טוב‪ ,‬היתה תקופה שממש ציפית לזה; היה‬
‫סיבוב מסוים בכביש שבו אבנים המושלכות בידי נוער ערבי היו מחזה‬
‫שכיח — מעולם לא הזעקנו את יוסי לעזרה‪ .‬תחנת דוכס הברזל על‬
‫סוסו הספרדי אינה עונה‪ .‬הזעקנו את הצבא‪ .‬לשאלתם התמימה מדוע‬

‫‪66‬‬