Page 61 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫בתוך שניות עלו והסתחררו במוחו של יוסי הנוטה למות לכאורה‬
‫קרעי זיכרונות‪ .‬הללו שייטו כמלאכים צחורים לפני קנה הרובה החם‪,‬‬
‫המבריק משמן‪ ,‬נוצץ באורותיה האחרונים של השמש העומדת ללון‬
‫במדבר לילה נוסף‪ ,‬אבל בלעדיו‪ .‬דמות גבוהה‪ ,‬גברית‪ ,‬ריחפה מולו‪.‬‬
‫דמותו של המפקד שבו פגע בטעות‪ .‬המפקד שבו פגע בשוגג היה‬
‫שזוף ושפתו ישראלית משובחת‪ ,‬כמו היו חלבה ודבשה של הארץ‬
‫על לשונו‪ .‬יוסי זכר את האימון שבו נפלט מהרובה שלו כדור שגרם‬
‫לידו של המפקד נזק בלתי הפיך‪ ,‬והזיכרון הזה הותיר בו חותם כבד‪,‬‬
‫הזיכרון נעכר עד ששחור היה ככנפי מלאך המוות‪ ,‬שחור כנעליו של‬
‫הפחד העומד כעת ממש למרגלות חרטומי נעליו הצבאיות בעודו‬

‫שרוע פרקדן‪.‬‬

‫***‬

‫ההתחפשות הזאת לאיש צבא‪ ,‬מנהיג כת אזרחית לוחמת‪ ,‬היתה יכולה‬
‫לעבוד‪ ,‬אם לא עליי אז על אחרים‪ ,‬אילו רק היתה התחפושת תואמת‬
‫את ממדיו של האיש‪ .‬אלא שיוסי לא היה כזה בכלל — הוא עטה‬
‫עליו את האצטלה האחרונה שיכלה להלום אותו‪ ,‬ולא היה לו סיכוי‬
‫לגלם באופן אמין את הדמות ששיחק‪ .‬הוא לא היה מחוספס‪ ,‬קשוח‬
‫ואמיץ‪ .‬הוא לא היה אסטרטג צבאי‪ ,‬או למצער טקטיקן‪ .‬ולשווא‬
‫ינסה להיות גנרל רומל המהולל‪ ,‬שועל המדבר — איש מעולם לא‬
‫שמע אותו מנתח באופן אמין את המצב הביטחוני באזור; מעולם‬
‫לא הנצה בדבריו איזו תבונת חיילים שתשקף אחיזה בעובדות‪ ,‬איזו‬
‫הבנה של מציאות פוליטית מדינית משתנה‪ .‬ובכלל‪ ,‬דיבורו‪ ,‬הנפוח‬
‫מחשיבות עצמית הצביע על בורגני שחולם זה דורות‪ ,‬יותר מאשר‬
‫על קצין מהולל‪ ,‬שבע קרבות ומצולק‪ .‬קשה לי להאמין לשמועה‬
‫שהיה לו עבר קרבי‪ .‬אפילו בהילוכו הגולמני היה משהו לא ממוקד‪,‬‬
‫לא ממושמע‪ ,‬לא חיילי; כמו לא עבר האיש מסדר אחד ויחיד בחייו‪.‬‬

‫‪61‬‬