Page 60 - 28222
P. 60
שרה פכטר
משפטים שקלט איפשהו" ,זרק" מושגים מתחום האסטרטגיה ,כמו
ניסה לעטות דמות של גאון־צבאי .זו היתה סחורה שכאן ביישוב
לא היתה בדיוק מבוקשת .כאן לא בסיס של טירונים מורעלים ,כאן
יהודים קשי יום המוצאים את לחמם בזיעה ובדמעות.
הוא היה אשם בזה .כלומר טוביה א' קאוטמן .בכל מוצאי שבת,
עם פינוי האשפה שצברה עבורו השבת ,הוא נהג לפנות גם את
השבועונים־מגזינים ה"חרדיים" שנהג לקרוא במהלכה .ליד האשפה,
בשקית החלות של "טעימלי" ,צרורים היו מיטב הגיגיהם של כותבות
וכותבים .הללו טחנו ודשו את מה שהתחולל במשך השבוע במגזר,
במדינה ובעולם ,וגם בראשיהם .זה היה צפוי ,לעוס ובנאלי .אבל היה
גם אחרת :הדוקטור אורי מילשטיין ,היסטוריון צבאי ,כתב רשימות
ארוכות ,עמוסות פרטים ,מעניינות להפליא ,בשבועון "כל השבוע".
בכל מוצ"ש ,אחרי ההבדלה ,הייתי אוספת את השקית וממהרת לחפש
ולמצוא את הכתבה של מילשטיין .עולם חדש ומופלא של תולדות
מלחמות ישראל התחוור לי מבעד למאמריו .היסטוריה שהציר שלה
היה כאן ,במרחב הזה ,ושנושאה היה המלחמה לחיים .למדתי לכבד
את הצבאיות ,את האסטרטגיה ,להבין שאנו נתונים בין לבין — לא
עוד מלחמה מתמדת ,אך גם לא עת השלום; רובים ושמירות ופחד
משכנייך מעבר להר עדיין אופפים את ישותך ,ואין גפן ותאנה לרבוץ
תחתן ,שוקטת־לב מאימת־חרב .ובעיקר למדתי ביקורת .לא כל הטוען
להיותו טקטיקן צבאי מבריק הוא כזה ,ולא כל גנרל יודע על מה הוא
מדבר — ובעיקר לא כל מיתוס היסטורי אכן אירע .השיח המרובה
סביבי על ה"ערבים" היה בעיקרו תלוש ונטול הקשרים צבאי ,היסטורי
ואידיאולוגי ממשיים; חרדים־אמריקאים ביישוב זעיר מול ערבים־
פלסטינים ,בעימות על פיסת אדמה ועל חיים בטוחים — מה ידעו
שכניי והוריי ,ומה סיפרו לי ולעצמם? כמעט כלום.
***
60
