Page 59 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫שהיה שומע רחשים כאלו מאחוריו‪ ,‬היה קם ויורה בלי היסוס‪ .‬אין‬
‫באזור הזה עוברי אורח תמימים‪ .‬לזה הבא מאחור הרי אין נשק‪ ,‬כי אם‬
‫כן‪ ,‬למה הוא מחכה? ומדוע איננו חושש שיתרונו של הנשק העומד‬
‫לזכותו של יוסי יופנה כנגדו? למה ברור לו‪ ,‬לתוקף‪ ,‬שיוסי איננו‬
‫מתכוון ולו לרגע לירות? הרי הרובה שלו פולט כדורים ברגע זה ממש‪,‬‬
‫אז למה לא אל המטרה החיה? יוסי קפא‪ ,‬מחשב את האפשרויות —‬
‫שתקיפה בנשק כדי להציל את חייו לא היתה אחת מהן — נשארו אם‬

‫כן לכאורה רק שתיים‪ :‬בגב‪ ,‬או בעורף‪ ,‬תלוי‪ ,‬אולי‪ ,‬בכלי —‬

‫***‬

‫יוסי קמיל‪ .‬איש עם רובה‪ .‬הרובה שלוף מולך ואתה לרגע מתבלבל‪ ,‬כי‬
‫האויב הרי נמצא מעבר לגדר‪ ,‬ובוודאי שאיננו את עצמך‪ ,‬נערונת ספק־‬
‫מנומשת; אז למה‪ ,‬אמא‪ ,‬הוא מכוון רובה אל פניי? האמת היא שלולא‬
‫היה חמוש כל כך‪ ,‬לולא דבק בו הריח שנבע משמן מנועים צבאי‪ ,‬שבו‬
‫סך כל היום את כלי המלחמה שלו‪ ,‬היה ניתן לראותו כפי שהוא —‬
‫גבר ממוצע קומה; אולי אפילו נמוך מן הממוצע‪ .‬חולצה משובצת‬
‫אדומה‪ ,‬זרועה בחורי חריכה של סיגריות שנדמו לי כחרכי ירי‪ ,‬ג'ינס‬
‫אמריקאיים ישנים נושנים‪ .‬קרדיגן דהוי‪ .‬נעליים צבאיות; אולי עודפי‬
‫ייצור ממלחמת לבנון? אולי חיקוי אזרחי זול? יוסי‪ .‬הרבש"ץ שלנו‪.‬‬
‫הוא היה קטן קומה‪ ,‬אך לא היה ניתן להתעלם ממנו‪ .‬הוא הפך את‬
‫עצמו למרכזי‪ ,‬להוויה הקטנה והדחוסה של יישובנו הקטנטן‪ ,‬שעל פני‬
‫השטח לא אירע בו מאום‪ .‬אך אם לקחת את חפירה וגירדת מעט את‬
‫פני השטח‪ ,‬מצאת התרחשויות עמלניות וקדחתניות‪ .‬ומעל פני השטח‬
‫היה יוסי‪ .‬תחנת ממסר מהלכת‪ ,‬ולא רק בגלל מכשיר הקשר השחור‪,‬‬
‫המעופר בעפר המדבר‪ ,‬שנתון היה בחגורתו‪ ,‬מטרטר בצורמנות כעולל‬
‫בחיק אמו‪ .‬הוא ניסה להיות האיש עם המדים הבלתי רשמיים‪ ,‬מנהיג‬
‫המיליציה האזרחית העממית של נחלת עזריאל‪ .‬לפעמים ציטט שברי‬

‫‪59‬‬