Page 54 - 28222
P. 54
שרה פכטר
התחספס בה ,ועורה העלה גלד נוסף .מכסה־כאילו על הפצע .היום
היא אישה מצליחה .אמא לילדים שהם כל עולמה .אבל עולמה חסר,
שבור ,לא־נכון לה .כי השאלה בעינה עומדת ,שאלת ה"איך" .איך
אבא שלה ויתר על אמא שלה .האישה הכי טובה בעולם .איך אבא
יהודי מתחתן עם אישה גויה ,ובכלל .כיצד זה ואיך זה שהוא מעולם
לא טרח לענות לה ,אף לא על מכתב אחד .לא איחל לה מזל טוב לבת
מצווה .לחתונה.
כל זאת ועוד התחיה עכשיו מול תהילה ,שנפשה רק רצתה
להתמלא אל מול ילדיה האוכלים .למה נזכרה בו היום? הן שקע
באופל לבה זה עידנים .רק התהום שלה ,הבור ,הכילו אותו ,והנה עלה
מן המצולות וחי.
ושוב היתה מלכת המטבח העמלנית .בלי האושר הצרוף .בלי
הייאוש .תהילה שוורץ נטו .הסתיימו הזיכרונות ותם שובל העצב
שליווה אותם .והנה־הנה תהילה כבר רצה להתחיל את "הבישולים
הקטנים" של חמישי־בלילה לשבת .כי את האוכל האמיתי היא מכינה
מחר .מחר תיתן מענה אמיתי למצוקתה ,הידהדה עוד צעקת נפשה
הקודמת ,מחר ,כי ארוחות ליל שבת משפחתיות הן קודש עבורה ,הן
השמחה שלה ,הגאווה .הן המכתבים שמעולם לא קיבלה.
יום שישי היה עמלני כתמיד ,בישולים־קרצופים־מקלחות .הכול
בשיא הטעם ותרבות־השולחן .והנה תם ולא נשלם ,צללי ערב נטו
ותהילה התיישבה על הספה ,עוד־לא־שבת כזה ,מרחה קרם ידיים
והתענגה על ריח השבת המתקרבת כשצלצול נשמע בדלת .בחלומות
הכי פרועים שלה לא דמיינה שאבא ,ככה .אבל אבא שלה בכבודו
ובעצמו עמד שם ,ככה.
היא צרחה.
"הגעתי לישראל כדי לפגוש אותך .אשמח להתארח אצלך
השבת ",הוא אמר והסתכל על הבית שלה ,שלא היה קשר בין תוכו
לבין חיצוניותו.
54
