Page 58 - 28222
P. 58
קרוואן מספר חמש
השמש נטתה לערוב .זוהי התאורה הגרועה ביותר עבור מטווחים.
אבל יוסי קמיל ניסה בכל זאת .מטווח של חמישים מטר .חבית ישנה,
יצוקת בטון ,חלודה כולה .מאז שהוא זוכר את עצמו היא כאן .היא
כנועה כזו ,מאפשרת לו לירות בה ,שתוקה ,אילמת .על גחונו שכב.
העפר המדברי גירד את בטנו .חרקים קטנים כבר פישפשו מתחת
לחולצה שלו .האמת שלא היה לו סיכוי שלא לפגוע .זה היה יותר
ספורט מאימון .הריגוש האמיתי היה טמון בעצם השהייה מחוץ
ליישוב .הריגוש שבפחד .זה היה טוב כי יוסי לא באמת היה אמיץ .זה
היה פחות או יותר גבול הפחד שלו .גוו הרטיט מעונג .הוא רצה לקום
וללכת ,ובה בעת נמשך לסיבוב נוסף מול החבית ,כמו היה קיומו
מתאשר בכל פעם שקליע נוסף ,בודד ,פילח את ברזלה החלוד .החבית
נדמתה לו כמאהבת מסורבלת ,המעניקה לו מחסדיה שוב ושוב .לפתע
נשמעו רחשים מאחוריו .יוסי כבר חשב על הקץ :להסתער על התוקף
הוא לא העז ,אבל למה שזה יהיה ברור כל כך לתוקף? הרי אדם אחר
58