Page 80 - 28222
P. 80

‫שרה פכטר‬

‫הרבה משעות היום בילה שבאזי הקטן דווקא בבית‪ .‬במפתיע‪ ,‬היו‬
‫לו הרבה לוחות שחמט מסוגננים שאמו השיגה לו‪ .‬הוא היה יושב‬
‫בשקדנות ומסדר את הכלים‪ ,‬פעם בלוח זה ופעם ברעהו‪ ,‬מנסה להזיז‬
‫אותם וטועה בכללים הבסיסיים‪ ...‬אבל מבחינתו "הוא שיחק שחמט"‪.‬‬
‫זה היה הבית‪ :‬האבא שיחק שש־בש‪ ,‬הבן הגדול כאילו־שיחק־שחמט‪,‬‬
‫והאמא שיחקה ב"להיות אמא"‪ ,‬ניהלה את שחמט־חייה מול העובדות‬

                                                           ‫והאגדות‪.‬‬
‫המשימה היתה לשרוד‪ .‬כמשימתם של בני התמותה המהלכים על‬

                                              ‫פני האדמה באשר הם‪.‬‬
‫בת התמותה דבורה ניסתה לגייס את היישוב למשימה לשמור על‬

                         ‫המשך שרידותה של משפחת מעודה־ליטוב‪.‬‬
                                                  ‫זה היה מאתגר‪:‬‬

‫"לכי לרחל סמיונוביץ'‪ .‬תבקשי גם ממנה מצרכים‪ ",‬פקדה עליי‬
‫דבורה כעת‪ ,‬ואנוכי ירדתי אל הטירה של רחל‪ .‬נזכרתי בפעם הקודמת‬
‫שבה הייתי כאן‪ ,‬אצל סמיונוביץ' — ביום של הריסוס‪ :‬אז ביקשתי רק‬
‫לישון‪ .‬כעת אני מבקשת סיוע ממשי‪ ,‬שאמור להינתן לאישה אחרת‬
‫מהיישוב — נדרשת אני למעשה לא נעים‪ ,‬מתעמת־שכזה‪ .‬נזכרתי בכל‬

                                    ‫העשבים והצמחים שרחל רקחה‪.‬‬
‫הדלת נפתחה‪ .‬חודשים ארוכים לא ראיתי את רחל — והנה היא‬
‫לפניי‪ :‬אישה בעלת פני בובה‪ .‬בית שליו ושקט‪" .‬דבורה ואני אוספות‬
‫מצרכי מזון עבור משפחות שאין להן‪ ,‬ואם תוכלי‪ "...‬הייתי צריכה‬
‫לומר לה‪ :‬בשביל ראלי‪ .‬אבל זה נשמע לי לא מתאים; העניין היה שהיה‬
‫עליי להסתיר את רמת המעורבות שלי בגבאות הצדקה של דבורה; עד‬
‫כאן‪ ,‬ילדתי‪ ,‬גבולות פלישתך לעולם המבוגרים‪ .‬לפיכך ניסיתי להסוות‬
‫את הידע שלי; כמו לא ידעתי עבור מי אוספת דבורה‪ .‬והיתה עוד סיבה‬
‫לא לומר "ראלי"; להשאיר מקום לספק — אולי האיסוף נועד למטרה‬
‫שונה; הכרתי את רחל‪ ,‬היא תמיד נותנת בשפע ובשמחה‪ .‬כלומר לכל‬
‫מטרה אחרת‪ .‬כשהדברים אמורים בראלי — ברור לי שזה שונה‪ .‬רחל‬

                                ‫‪80‬‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85