Page 81 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫אמנם קמה‪ ,‬פתחה את ארונות המטבח ומילאה שקית במצרכים‪ ,‬אבל‬
‫ראיתי את פניה‪ .‬הכעס עולה במעלה צווארה אל לחייה‪ ,‬נחשול איתן‬
‫של סומק אדום הלהיט אותן והיא נעשתה נוקשה למראה‪ ,‬שולטת‬
‫בכוח רצונה בגפיה ומונעת מהם להרעיד מולי‪ .‬זעמה הגלוי לעין‬
‫הפתיע אותי‪ .‬משהיתה בידיי שקית המצרכים ומשמצב הרוח של רחל‬
‫לא איפשר לי עוד להישאר‪ ,‬נשאתי את השקית אל תעודתה — ביתה‬
‫של דבורה — וסיפרתי לה על הכעס‪ .‬להפתעתי‪ ,‬היא הוציאה ממגירת‬
‫השידה נייר מכתבים יפה ורשמי שבראשו צוין‪" :‬רחל סמיונוביץ'‪,‬‬
‫נטורופתית"‪ ,‬ושעל גביו כתבה רחל את עמדתה המפורשת ביחס‬
‫לנזק שבמפעל הגבאות של דבורה‪" .‬מעשייך אינם נכונים‪ .‬לא ניתן‬
‫לכלכל משפחה של שבע נפשות ממזון מזדמן בלבד‪ .‬המשפחה נקרעת‬
‫לגזריה מתוכה‪ ,‬דבורה‪ ,‬מצב בריאותם הנפשי של ראלי וילדיה‪ ,‬וגם‬
‫של אבינדב‪ ,‬מידרדר‪ .‬הקש שבו את מאפשרת לטובעים הללו להיאחז‬
‫לא מציל אותם ממצולותיו של הנהר‪ .‬עלייך להפסיק כל תמיכה בהם‬
‫עד שבני הזוג יפנו לרשויות — כדי שהללו יתמכו בהם‪ ,‬יגדירו כשירות‬
‫לגידול הילדים‪ ,‬יאבחנו את ההורים‪ ...‬זה ייגמר רע מאוד‪ ,‬את תראי‬
‫שאם הסביבה תהיה קשוחה איתם‪ ,‬מישהו שם ייקח את עצמו בידיים‬

‫ותהיה תפנית חיובית!"‬
‫דבורה פטרה את הדברים בהינף יד‪ ,‬ראיתי ושמעתי שמבחינתה‬
‫הכול צרות עין במסווה של "שוטרי העולם"‪ .‬רק לימים הבנתי עד‬
‫כמה היה המכתב הזה מלאכותי‪ ,‬מתחסד‪ ,‬ובעיקר הפוך לחלוטין‬

‫מעמדתה המעשית של רחל כלפי משפחת מעודה־ליטוב‪.‬‬
‫הסלים המשיכו להגיע בכל יום בשש ארבעים‪ .‬ואני המשכתי‬
‫להקדיש שעתיים שבועיות לסיבוב הבלתי נגמר בין בתי היישוב —‬
‫כולם קרוואנים‪ ,‬למעט טירת העץ המוריקה של סמיונוביץ' — ולאסוף‬
‫מזון למשפחת מעודה־ליטוב‪ .‬מזון חיוני כדי לשרוד‪ .‬מעגלי הקיום‬
‫האנושי זהים כאן לאשר יהיו והנם בכל מקום‪ .‬הכול כאן כמו בכל‬
‫מקום‪ ,‬גם נשים כמו רחל סמיונוביץ'‪ ,‬שלא אוהבות לתת‪ ,‬ויודעות‬

‫‪81‬‬