Page 86 - 28222

‫שרה פכטר‬

‫להפליא ממסלולי השמירה החייליים והאזרחיים‪ ,‬מסלולים החומקים‬
‫ממשימתם האמיתית — לזהות את האויב הפנימי‪ ,‬זה שכבר פלש‪ ,‬ולא‬
‫את הערבי־הדמיוני־עם־הכאפייה־והשברייה — ושבאזי מתנודד ושר‪,‬‬
‫ורחל מריחה את ריח העשבים הנידף מעורו‪ ,‬וסיפוק עמוק‪ ,‬בשל‪ ,‬אופף‬
‫את ישותה כולה‪ ,‬וראלי מביטה במבט נוקשה בארונית־אשר־במטבח־‬
‫הטירה שממנה יישלפו עוד מעט חייל עץ ללוח שחמט‪ ,‬או סוס או‬
‫מלכה או צריח‪ ,‬המתנה הטקסית הקבועה‪ ,‬הצוברת חיילים וצריחים‬
‫ומלכים ומלכות למשחק השחמט האגדי‪ ,‬משחק המלכים‪ ,‬שממנו כבר‬
‫יש לשבאזי כמה וכמה סדרות‪ ,‬מעץ‪ ,‬מנחושת ואפילו מארד‪ ,‬ושוקולד‬
‫בלגי יקר‪ ,‬וגם שטר‪ ,‬או צ'ק‪ ,‬לראלי‪ ,‬וגם נשיקה מוזרה‪ ,‬נשיקת סימון‬
‫טריטוריה‪ ,‬הגדרת בעלות‪ ,‬נשיקה מופרכת‪ ,‬ככה על המצח‪ ,‬נשיקה‬
‫ציפורית על מצחה היבש‪ ,‬הצפוד של ראלי‪ ,‬ותמיד יש לה לרחל‪,‬‬
‫מריחה ראלי‪ ,‬ריח כזה של זיעת עשבים‪ ,‬ושבאזי כבר מכור‪ ,‬אבל שותק‬
‫ולא מוציא מילה וחוזר אל הבית ידו בידה‪ ,‬ועד עלות השחר פגה‬
‫השפעת החומר ורוחו סרה מעליו‪ ,‬ואל האדמה מייחל הוא כי תבלענו‪.‬‬

‫***‬

‫מהוססת‪ ,‬סיפרתי את הסיפור ליהודה אז"ר‪ ,‬האיש הבלתי מנוצח‪,‬‬
‫שלקח אחריות על מעודה־ליטוב האב‪.‬‬

‫"תראי‪ ,‬מצאתי רשימות שהוא ערך‪ "...‬אמר לי יהודה‪" ,‬הוא עבד‬
‫על כולנו‪ .‬ברגעים של יישוב הדעת הוא קלט מה הולך סביבו‪ ...‬הוא‬
‫לא הגיע מהיער או משהו‪ ...‬הוא עבר דרך קיבוץ 'ברדנוב' לפני שחזר‬
‫בתשובה‪ ...‬יש לו אינטלקט חבוי כזה‪ ...‬איש חושב כלוא בתוך גופו‬
‫של מי שאיבד את הצפון‪ ...‬כמה אנו רואים רק את המעטה החיצוני‪"...‬‬
‫בתוך מחברת בית ספר רגילה היו רישומים שונים‪ ,‬מפתיעים‪ ,‬של‬
‫אבינדב מעודה‪ .‬הוא "קלט" את סמיונוביץ' וגם את ראלי‪ ,‬אשתו‪ .‬וגם‬

‫הגיע לתובנות מפתיעות‪.‬‬

‫‪86‬‬