Page 88 - 28222
P. 88
קרוואן מספר שבע
כלב היורקשייר טרייר שלה שוטט בחדריה ,לסתותיו יוצרות מעין
צל־צלו של חיוך ,גחונו וזנבו עולצים־לכאורה למראה; צעצוע כלבים
חינני ,נמר מצפצף ,נלפת בכפותיו והוסיף חיוניות להילוכו הקופצני.
הבטתי בשיטוטיו השמחים שחידדו את העגמומיות ששררה בבית.
הטרייר קיפץ ,נובח חלושות ,ועיניי נלטשו :איזה ניגוד .שלא
כמוהו ,דמותה של בעליו הורידה מתג סמוי בחלל הסלון .מתג
אנרגיית החיים ,אולי .אבל היא היתה כאן ,עדיין.
אישה בורחת מצלו של גוף ראיתי .שערה הדליל קלוע לצמה
מאפירה ,חובט בעדינות על חז ּה מעל לשמלתה הדקיקה; לרגליה גרביים
עבים ,צמריריים .גופה מכוסה באדיקות ואף מעבר לה ,חולצה גברית
גדולה רכוסה עד סנטרה העצוב־למראה .זה שנים ,כך טענה דבורה,
איש לא הטריח עצמו לדרוך על מפתן ביתה .דבורה ואני היינו היחידות.
חוץ מהטרייר; הוא ודאי כבר התרגל לגבירה שלו .אני עוד לא.
*
88
