Page 90 - 28222

‫שרה פכטר‬

‫בלתי מהוקצעים‪ ,‬שנטלה מנכסי בעלה השני במזונותיה‪ :‬היא מצאה‬
‫משמעות לקיומה בתרגומיהן של יצירות בנות אלמוות‪ ,‬כמו "תואנה‬
‫ביקשה אהובתי לילך בדרכה אל האופל — אוסף שירים טרגיים מאת‬
‫ד"ר עוצם בר טרפון"; שתורגמה על ידיה כעת לשפה הדנית‪ .‬קראתי‬

‫ארבע שורות על המסך שלה‪ ,‬במקורן העברי‪:‬‬
‫הלא עקבותייך ‪ /‬בשלוליתי ‪ /‬שללו כל חירות ‪ /‬מלבי ‪ //‬ועת‬
‫יחידך ‪ /‬נהייתי ‪ /‬למעמסה על כתפייך ‪ /‬נפלתי ‪ //‬כי כובד משקל־‬
‫לבי כולו ‪ /‬יתר־על־עומסך הדליל ‪ /‬היה ‪ //‬ובביצתי שקעת ‪ /‬ואנוכי‬
‫מתהום העליתיך ‪ /‬על פני השדה כציפור־מצורע ‪ /‬שילחתיך ‪ /‬ואטהר‬

‫‪ //‬ואז קנאה גדולה קנוא־קינאתי ואחפשך‬
‫ספרו המקורי של בר טרפון‪ ,‬בכריכה קשה‪ ,‬שבע מאות וארבעים‬
‫עמודים‪ ,‬עמד על מעמד־עץ לימינה‪ ,‬סגור כעת‪ .‬הכריכה הציגה ציור‬
‫של עלמה שתלתלי הזהב שלה נשפכו על גבה המתרחק‪ ,‬מבריקים‬
‫לנוגהה של הלבנה במילואה; ציור תמים עד מאוד‪ ,‬ראשוני‪ ,‬פרימיטיבי‪.‬‬

‫היצירה לא היתה חתומה‪ .‬לפחות לא על הכריכה‪.‬‬
‫כשצלי סוף־סוף נפל על פניה של המתורגמנית הסובלת מתת־‬
‫תזונה חמורה‪ ,‬היא הניעה את ראשה ואמרה בעייפות‪" :‬אני מבינה‬
‫ששוב דבורה שלחה אותך עם ה'דילוטיאמנ'ס' שלה‪ ...‬אני חושבת‬
‫שאני בכל זאת אקח שניים־שלושה ו‪ ...‬תישני כאן הלילה‪ ,‬כן?‬
‫בלעדייך אולי לא כל כך כדאי ו‪ ...‬תגידי לדבורה לשים את הטלפון‬

‫ממש ליד הראש שלה לפני השינה‪ ,‬כן?"‬
‫אמילי צימטבוים־סספורטס־ריפתין היתה הנוטה־למות הקבועה‬
‫של דבורה; סוף־סוף סיבה מוצדקת לאימת המוות הקבועה שלה‪ ,‬שמא‬
‫ימותו לפתע היא או הקרובים ללבה‪" :‬עטרה‪ ,‬זהו‪ ",‬היתה אומרת לי‬
‫חדשות לבקרים‪" ,‬הלילה היא גומרת‪ .‬יש לה מצבור תחמושת בלתי‬
‫נדלה לבחירה‪ ,‬והיא רק מחפשת השראה לצורת המוות הציורית‬

‫מכול‪".‬‬
‫דבורה נטתה ללכת איתי בקלפים גלויים לגמרי בכל הקשור‬

‫‪90‬‬