Page 94 - 28222
P. 94
שרה פכטר
של עיניי אחר חלבה ודבשה ,אמרה בחיוכה השמח ששמה דבורה,
והרי"ש האמריקאית עם המבטא עשתה כמה סיבובים בפיה.
"קפה ,תה?" אמא הציעה לה" .קופי פליז ,יס ,קופי ",אמרה דבורה
וקרצה לעברי קריצה של אחת שחייבת לייחד תשומת לב לכל אחד.
"אני אכין לכן ",הצעתי ,רציתי להרשים אותה .היא נראתה כמו מישהו
שכדאי שיהיה בצד שלך ,והמבחן הוא בגינוני הטקס .שטפתי את "כוס
האורחים" שלנו — כוס מחרסינה צבעונית — חיפשתי צלחת שתתאים
פחות או יותר ,ולמזלי גם כפית נמצאה במהירות .בזהירות ,צעד אחר
צעד ,הנחתי את כוס הקפה המהבילה לידה" .ת'נק יו ",צבטה את
לחיי" ,תעשי לי טובה? השארתי את התינוקת בבית ,ישנה .הבת שלי
בת העשר שם .רק תפתחי את הדלת ותבדקי שהכול בסדר?" דבורה
ביקשה ממני .נרעשת מהכבוד שנפל בחלקי ,רצתי במעלה השביל אל
ביתה של ה"נסיכה".
והנה קרה מה שקורה למרבית האנשים לפחות פעמיים בחייהם.
המחשבה והעולם נעים כמו על פסי רכבת ,המחשבה על מסילת פלדה
אחת ,והחיים במקבילה לה .הדלת נפתחה בקושי .דממה .נכנסתי
פנימה בשקט והחנקתי צעקה למראהו האמיתי של פנים הבית :זוועה.
היו שם שמיכות שנפלו מערמת בגדים ,צעצועים מושלכים ,דפים
פזורים ,שאריות מזון בכל מקום .מצאתי את התינוקת נמה את שנתה
העמוקה בתוך לול חדש ויפה ,שלא התאים לשאר הבית .עצבות
מילאה את לבי ,כאילו טרגדיה התרחשה אל מול עיניי .חיצוניותה של
האישה עם העיניים הירוקות לא התאימה לפנימיותו של הבית הזה.
ברגע ההוא הפכתי לילדה הורית .רק אימצתי לי אותה לאמא ,וכבר
אני ההורה שלה.
אגדות על נסיכות שהושלכו מהארמון התלפפו במוחי סביב הדמות
שחיה כאן .החלטה אבירית בנוסח "אני אציל אותה!" גמלה בלבי.
התחלתי לעבוד .כמה זמן עבדתי ,אני לא יודעת .אבל ברגע שגיליתי
את פיסת הרצפה הראשונה של החדר ,נכנסה הליידי בקול רעש גדול.
94
