Page 93 - 28222
P. 93

‫אמצע שום מקום‬

‫תוכי‪ .‬דבורה היתה שם עבורי‪ ,‬עמוד תווך‪ ,‬כפי שהיתה עבור רבות כל‬
                                                         ‫כך ביישוב‪.‬‬

‫נזכרתי בחג הסוכות ההוא‪ ,‬חודש לעלייה על הקרקע‪ .‬מדירה של‬
‫ממש לקרוואן מתפורר בהר שכוח אל‪ ,‬מול סדום וים המלח‪" .‬האם‬
‫הבית שלנו פוטר אותנו מלבנות סוכה‪ ,‬אבא?" שאלה אחותי הקטנה‬
‫ברצינות‪ ,‬תולשת עוד חתיכה של סיד מקיר הפח המלוכלך‪ ,‬מקשרת‬
‫בין סוכה לבין ארעיות של דיור וסבורה שאנו כבר ב"מחנה" ולפיכך‬
‫פטורים‪ .‬אמנם כל חיינו בנחלת עזריאל היו עראי‪ ,‬אבל לא‪ ,‬סוכה‬
‫דורשת גג עשוי צמחים מנותקים מן הקרקע‪ ,‬ולפיכך בנינו אחת‬
‫של ממש‪ :‬גגו של מחסן קטן שהיה מוצמד לקיר הקרוואן במסמרים‬
‫הוסר אחר כבוד‪ ,‬וסכך ירוק תפס את מקומו‪ .‬היתה במבנה זה עליבות‬
‫שעמדה בסתירה לחגיגיותו של החג; אך זו היתה סוכה כשרה‪ ,‬וזה‬

                                                    ‫מה שהיה חשוב‪.‬‬
‫אדמה נגרפה ויושרה‪ ,‬שולחן קטן הוצב‪ ,‬וניגשנו לתליית הסדינים‬
‫הצבעוניים‪ .‬סוכות‪ .‬החג הראשון שלנו ביישוב החדש‪ .‬הכול עדיין‬
‫היה חלומי‪ ,‬ראשוני‪ ,‬ניסיוני‪ ,‬והייתי עסוקה בניסיון להדביק תמונה‬
‫שנקרעה‪ ,‬מנסה נואשות ליצור עולם מושלם סביבי — ככל הניתן —‬
‫כשדבורה נכנסה‪ .‬היא התיישבה עם אמא בסלון‪ ,‬ששיממונו הודגש‬
‫על רקע העברת כובד המשקל לטובת הסוכה‪ .‬עוד לא ידעתי שקוראים‬
‫לה דבורה‪ ,‬ולא ידעתי גם שהיא תהפוך במהרה לרדאר לגילוי העצמי‬

                                                                ‫שלי‪.‬‬
‫"עטרה‪ ",‬לא חשבתי לרגע שהקריאה לא תגיע‪ .‬אמא‪ .‬הנחתי את‬
‫התמונה ורצתי למטבח‪ .‬התרשמות ראשונית‪ :‬מטפחת צבעונית‪ ,‬עיניים‬
‫ירוקות מעוטרות בריסים כהים‪ ,‬צחקוק קל‪ ,‬שילוב מעניין של נסיכה‬
‫ומשרתת‪" .‬מה לה ולמגורים בקרוואן? היא אמורה לגור בארמון‪"...‬‬
‫חשבתי‪ .‬זו היתה אהבה ממבט ראשון‪ .‬אהבה של בת לאמא הרוחנית‬
‫שלה‪ ,‬כי הלא נולדתי מחדש בבואי הנה‪ .‬היא נענתה לחיזור האילם‬

                                ‫‪93‬‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98