Page 91 - 28222
P. 91
אמצע שום מקום
לאמילי ,כמו בכל נושא אחר .היא מעולם לא תהתה כנראה אם לא
כדאי ,מפאת גילי ותומתי־לכאורה ,למנוע ממני להיחשף אל מחזות
אימה ואופל מעל ומעבר למה שיש לעמוס על גבי הילדותי :תיפקדתי
כלוויינית לנשמתה־שלה; מה שידעה נשפך לאוזניי באותה טבעיות
שבה נבזק סוכר לקערית הדגנים ומלח למחית התפודים :בלי מחשבה
שנייה.
כשהיתה מגיעה לדבורה ,נהגה לשבת במטבח ולצפות בה עובדת
באילמות מוחלטת .זה היה הבילוי היחיד שהרשתה לעצמה .כנוכחת־
נפקדת האזינה לשיחות הטלפון של דבורה ,שבהן שמעה רק צד אחד
בדיאלוג ,כמובן ,ולשיחותיה איתי .נשים אחרות נמנעו מלקשור שיחה
של ממש בנוכחותה .היה בה משהו ששם לאל את אחוות הנשים
שזרתה אשליות נוחם; עצם דמותה המעונה והסובלת כל כך לעגה
לכל הונאה עצמית על טוב כלשהו המחכה ממש מעבר לעיקול הדרך.
לכן כשהיתה יושבת ומביטה בעיניה הגדולות ,שאולי פעם היו יפות,
בידיים העמלניות של דבורה ,ראתה גם הרבה נשים נכנסות לרגע,
ממלמלות "אבוא אחר כך" קטן ונבוך ויוצאות .זה פגע בה .אבל היא
שתקה כמו תמיד.
אנחנו דיברנו לידה כפי שדיברנו תמיד .דבורה באהבה וברחמים
גדולים ,ואני באדישות של הרגל .והיא הקשיבה .כפעם בפעם פלטה
הערות מביכות כנערה מתבגרת ,מתנשפת בלהיטותה לשמוע ממני
או מדבורה פרטים מסעירים על זוטי־דברים יומיומיים ממעגלי
חיינו .התנהלותה זו עמדה ,כמובן ,בסתירה מוחלטת ליכולותיה
האמיתיות :שליטה ללא מצרים בדקויותיהן של שפות רבות ושונות.
זה עתה סיימה לתרגם את "הכרה וחיים" של הפילוסוף רודולף
אויקן מגרמנית לעברית; היא עבדה בקצב מטורף ,שהוסיף חוסר
שינה קיצוני להימנעותה המתמדת ממזון .היא חיה על פירות וירקות
וקפה רותח ,שנשתה ללא סוכר והלהיט את ורידיה .בעזרתו היתה
מעבירה לילות שימורים במלאכת התרגום הבלתי נגמרת .שקדנית,
91