Page 91 - 28222
P. 91

‫אמצע שום מקום‬

‫לאמילי‪ ,‬כמו בכל נושא אחר‪ .‬היא מעולם לא תהתה כנראה אם לא‬
‫כדאי‪ ,‬מפאת גילי ותומתי־לכאורה‪ ,‬למנוע ממני להיחשף אל מחזות‬
‫אימה ואופל מעל ומעבר למה שיש לעמוס על גבי הילדותי‪ :‬תיפקדתי‬
‫כלוויינית לנשמתה־שלה; מה שידעה נשפך לאוזניי באותה טבעיות‬
‫שבה נבזק סוכר לקערית הדגנים ומלח למחית התפודים‪ :‬בלי מחשבה‬

                                                              ‫שנייה‪.‬‬
‫כשהיתה מגיעה לדבורה‪ ,‬נהגה לשבת במטבח ולצפות בה עובדת‬
‫באילמות מוחלטת‪ .‬זה היה הבילוי היחיד שהרשתה לעצמה‪ .‬כנוכחת־‬
‫נפקדת האזינה לשיחות הטלפון של דבורה‪ ,‬שבהן שמעה רק צד אחד‬
‫בדיאלוג‪ ,‬כמובן‪ ,‬ולשיחותיה איתי‪ .‬נשים אחרות נמנעו מלקשור שיחה‬
‫של ממש בנוכחותה‪ .‬היה בה משהו ששם לאל את אחוות הנשים‬
‫שזרתה אשליות נוחם; עצם דמותה המעונה והסובלת כל כך לעגה‬
‫לכל הונאה עצמית על טוב כלשהו המחכה ממש מעבר לעיקול הדרך‪.‬‬
‫לכן כשהיתה יושבת ומביטה בעיניה הגדולות‪ ,‬שאולי פעם היו יפות‪,‬‬
‫בידיים העמלניות של דבורה‪ ,‬ראתה גם הרבה נשים נכנסות לרגע‪,‬‬
‫ממלמלות "אבוא אחר כך" קטן ונבוך ויוצאות‪ .‬זה פגע בה‪ .‬אבל היא‬

                                                   ‫שתקה כמו תמיד‪.‬‬
‫אנחנו דיברנו לידה כפי שדיברנו תמיד‪ .‬דבורה באהבה וברחמים‬
‫גדולים‪ ,‬ואני באדישות של הרגל‪ .‬והיא הקשיבה‪ .‬כפעם בפעם פלטה‬
‫הערות מביכות כנערה מתבגרת‪ ,‬מתנשפת בלהיטותה לשמוע ממני‬
‫או מדבורה פרטים מסעירים על זוטי־דברים יומיומיים ממעגלי‬
‫חיינו‪ .‬התנהלותה זו עמדה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בסתירה מוחלטת ליכולותיה‬
‫האמיתיות‪ :‬שליטה ללא מצרים בדקויותיהן של שפות רבות ושונות‪.‬‬
‫זה עתה סיימה לתרגם את "הכרה וחיים" של הפילוסוף רודולף‬
‫אויקן מגרמנית לעברית; היא עבדה בקצב מטורף‪ ,‬שהוסיף חוסר‬
‫שינה קיצוני להימנעותה המתמדת ממזון‪ .‬היא חיה על פירות וירקות‬
‫וקפה רותח‪ ,‬שנשתה ללא סוכר והלהיט את ורידיה‪ .‬בעזרתו היתה‬
‫מעבירה לילות שימורים במלאכת התרגום הבלתי נגמרת‪ .‬שקדנית‪,‬‬

                                ‫‪91‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96